קשיח. פציח. שביר. קשיח.

אתה קורא טוב טוב את המאבק שלי
בי
בין להישאר זקופה וצודקת
לבין להרפות ולהיצמד אליך כאילו הספסל עליו אנחנו יושבים טובע ואני נאחזת בך כקייט וינסלט בשעתה. הפחות יפה.

הנסיונות הכושלים והקצת-מצחיקים-הרבה מעליבים שלי להידחק לתוך כלוב הצלעות שלך מביאים אותך להכניס את אצבעותיך לכיס החולצה המכופתרת שלך, להרחיב אותו קצת ולשאול אותי בשקט

רוצה להיכנס לפה קצת?

אז כן.

מאוד.

וכל כך.