The dark side

וואלה כן. 

אז היום שרפתי אותו. 

תולעת קטנה ודוחה שכמוהו. חלאת אדם. מסריח. 

לקחתי את הנבוט והכיתי בכל כוחי על שני הפרחים האדומים שלו. משוכנעת שכל גופו התמלא פריחה. בזעם. בכעס. ללא רחמים. 

תולעת דוחה שכמוהו. איכס. 

ומשארית האדם שהוא, חתיכות בשר רקובות ודוחות מעלות בחילה, שרפתי. שרפתי אותו. הדלקתי לו אש. שולחת אליו את הלהבות. אליו ואל הצל שלו. העליתי אותו בעשן. כולו עשן. 

צחנה. 

עד שהתמוסס. נכחד. כליל. 

יש אנשים שלא ראויים לחיות. 

בודדים ונדירים כלכך, 

אחד כזה שנופל לידיים שלי,

לא יקום בבוקר. 

לילה טוב ומנוחה עכשיו.