חובבי בונדאג' יודעי עניין מבינים שהכח של קשירה וריתוק אינו בהכרח קשור להגבלת התנועה והחופש, אלא דווקא בהגברה שלו. רק השבוע קיבלתי דוגמה יפהפיה- אדם שאומרים לו להחזיק בראש המיטה בלי לשחרר, ואז מתעללים או מענגים אותו, יהיה עסוק כל כך בדואליות של המשימה והדברים שקורים לו לגוף כך שהוא בעצם מפסיד מכאן ומכאן. זאת יכולה להיות המטרה, אבל אלטרנטיבה אחרת שתותיר רגשות אחרים היא באמצעות קשירה פשוטה. כעת יוכל האיש להתנגד לאזיקים למשל, בידיעה שאין מפלט ולהרגיש חופשי לתת לגוף להשתולל, ואיזהו חופש גדול יותר?
רמת משחק גבוהה יותר (לדעתי בלבד) נקראת predicament bondage, שם לחופש שבקשירה יש מחירים- מחיר הבחירה, ומחיר האתגר. הרעיון הוא ליישם את הקשירה כך שהצד הנקשר ייאלץ לבחור/להיכנע/ולעבור שוב ושוב בין שני מצבים או יותר ברמות שונות של כאב, חוסר נוחות, והשפלה. הדוגמא הקלאסית (והמסוכנת!) היא קשירת הידיים גבוה לתקרה בחבל שמתוח טיפה יותר מדי. הצד הנקשר צריך להתאמץ לעמוד על קצת האצבעות בשביל להוריד מהמתח, אך הוא משלם בכאב שעובר לקצות אצבעות הרגליים, ומוגבל בסיבולת להישאר כך למשך זמן. המון השראה הגיעה משיטות העינוי של ימי הביניים. 💀
דוגמאות מודרניות יותר כוללות מנגנוני שחרור אוטומטי לקשירה עצמית, אינטראקציות כגון הדוגמא הראשונה של החזקת ראש המיטה- שליטה עצמית, ויצירתיות פרועה וחסרת גבולות בשילוב הטכנולוגיה. אהוב עלי במיוחד הערוץ של deviant designs (קישור לפורנהאב) שממציא רעיונות מוטרפים של ממש כמו אזיקים ללא מגע. מפה לשם, כמה מפתיע היה לגלות שבאחת הסדרות הפופולריות ביותר שיצאו מבריטניה בשנים האחרונות הוקדש חלק שלם של predicament bondage במיטבו.
בסדרה Taskmaster, חמישה קומיקאים מבצעים מטלות שונות עבור ניקוד ופרסים. הטוויסט הוא שכל המטלות מצולמות מראש במשך חודשים והמתמודדים כמעט תמיד מופרדים אחד מהשני כך שאינם יודעים איך היה להם בהשוואה לחבריהם, והמדדים לניקוד לא תמיד אובייקטיביים וניתנים לפרשנות באולפן ולתחמנות של החוקים בשטח. זהו משחק "המלך אמר" הכי טוב שאי פעם תראו.
אם יש לכם עשר דקות פנויות, אני ממליץ בחום לצפות בקטעים הרלוונטיים מדקה 6:05-7:48, ואז בהמשך הפרק 26:07-37:50; מבטיח שזה מצחיק, ואולי גם יעלה את החשק לשחק בקשירה יצירתית.
*הסדרה בעונה הנוכחית משודרת ב-BBC, הקליפ שייך לעונה קודמת מערוץ שידור בריטי אחר, למען הדיוק.