לפני 6 ימים. יום רביעי, 25 בפברואר 2026 בשעה 11:39
סיפור אמיתי. בתור ילד היינו נוסעים על כביש 4 בחגים בדרך לבית של הדודה, מאיטים ליד מעבר הרכבות, ומתגמדים מתחת לשלוחות האחרונות של הכרמל מדרום:
בדימיון, ההר הענק הזה היה איזור כמו מערב פרוע, שבני אדם לא יכולים להגיע אליו. הצוקים החדים כל כך, החושך בנסיעה חזרה שהגביר את התחושה שאין שם כלום, והתדירות הנמוכה של הנסיעות על ידו גרמו למקום להיראות ממש מיסטי בעיניים של ילד.
שנים אחר כך כבשתי את היעד וטיילתי בשמורה כבר כמה פעמים. קוראים לה שמורת חוטם הכרמל והיא הפכה לאחד המסלולים האהובים עליי מכמה וכמה סיבות. אה, וכן, הנוף מלמעלה משגע לא פחות.
אני מארגן לשם מאנץ'-טיול בחודש הבא 🤓 אם מעניין אתכם להצטרף לקבוצה קטנה ומתגבשת, מזמין אתכם לשלוח הודעה כל עוד יש מקום. פרטים נוספים בקישור (או בפוסט הנעוץ לבלוג לפני הטיול)