לא יכלתי לחגוג עם ויקניגים אחרים את אוסטרה
לא הייה לנו רכב להגיע והבטחתי לחתולה שלי שנחגוג ביחד
"עזבי אותם" אמרתי "אנחנו נחגוג אוסטרה משלנו עם בלאק ג'ק וזונות"
אז בלאק ג'ק אני לא זוכר איך משחקים ואת הזונות שכחתי בבית
במקום זה הייה ממש אינטמי ומקסים ושלנו
עם ראיתם שני אנשים עם מבט מאושר.
לבושים בשמלות פגאנית וצבעים בהירים, ומשמיעים מוזיקה שמחה.
אשר נראים כאילו בינם לבין העיר שהם הולכים אין קשר עד שהם נעלמו לאזור עם טבע .
אז אולי ראיתם אותנו, אבל אני לא בטוח יש הרבה מוזרים אחרים.
טבע וצמיחה עברו דרכנו
כמו העונות גם אנו עברנו לא מעט מכשולים זמן
אני מרגיש שהקשר שלנו כל פעם צומח עוד קצת ומכה שורש
ורציתי כל כך לחגוג את זה , את האביב שהוא אנחנו, את הsigrbolt שהוא בנו.
האביב הגיע אחזנו ידיים ונתנו מקום לחג שמקודש גם לאלי אהבה
ולרגע התיישבתי וספרתי לה איך כבר אז, ידעתי איכשהו להביא לה פרח סגול
היא התרגשה הרבה ודברה מעט, אבל כשהיא כן דברה
היא דברה ישר אל תוך כל ההוויה שלי, בהתמסרות, בתשוקה.
