הפוסט הנוכחי קיצי ברמות אחרות, מי שלא אוהב מוזמן לא לקרוא
(יש מספיק בלוגים של שולטים לא רגישים מסביב)
התקדמתי אליך לאט בצעד מהוסס והצעתי לך לרקוד
משועממת , מפהקת, וחסרת אמונה מול כל הניסיונות
עדיין הושטת לי יד,
נתת לי להוביל.
לקחתי את זה, בלי היסוס
הובלתי אבל לא רסינתי
נתתי לרקוד להיות ריקוד
כי כך אני רוצה אותך
סוערת,
חייה,
ופראית.
ולראשונה מזה זמן נתת לעצמך לחיות, לפעום.
תנועות הידיים שלנו מהירות
הקצב שלנו עולה
ויש לי ידיים שאוחזות בי , נתלות עלי.
יש פה מישהי שחייה השלמים הם רק לי,
רק מסביבי,
רק בסערת הריקוד
...
...
.לפעמים זה מרתיע
אני מפחד לשבור אותך
לא כי את לא חזקה
רק כי ריקוד זה דבר מסובך
כי ההבעות שנתת לי להכיר הם חדשות גם לך
רק כי זה כל כך יפה
אז אני מפחד לפעמים
והנמוך שלנו כל כך נמוך
לעיתים אנו צוללים בתנועות הזו כמעט עד הרצפה
אך אנו עולים בחדות, אוחזים אחת בשני לא מרפים כפי שמנחה הריקוד
וזה מה שעושה את הpas de deux שלנו
כל כך מושלם