Desires...

בדרכי אליך, דמעות של התרגשות זלגו מעיניי... 

כשהינו יחד, מחשבות,רגשות,זכרונות הציפו את כולי... 

כשנהגתי הביתה, פשוט נשמתי...

כשאתה כותב לי בוקר טוב, אני מחייכת וזורחת כמו השמש.

כשאתה כותב לי שחושב עליי, אני מתרגשת כמו ילדה קטנה. 

כשאתה כותב לי שאתה מתגעגע אליי, ליבי מפרפר ומחסיר פעימה. 

כשאתה כותב לי לילה טוב, אני ישנה ברוגע. 

וכשאתה כותב לי היום נשפגשים... כל הגוף שלי מגיב אליך- אני נרטבת,מתלהבת, מתרגשת, מחייכת, מסמיקה, ומפרפרת...

אני רצה אליך!!! 

תקרא לי ואבוא... 

תלחש לי ואקשיב... 

תיגע בי ואמס... 

תספר לי ואכיל... 

תנשק שארגיש... 

תחבק שאשתוק... 

תבעל שאדע... 

תנשים שאחיה... 

תשייך שאנוח...

תחבר אותי אליך תמיד בדיוק כמו היום...

תחבר ותשאיר אותי שם כל יום וכל היום, בין מחר לאתמול. תקשור אותי חזק בעולם שלנו. 

אל תשחרר!!! ואם תחליט לשחרר, תדאג להיות שם כשאפול. כשאפול , תדאג לחבר את הלב שלי, ללב שלך,בדיוק כמו היום.

לבעבע מבפנים כשמחכה לו...

להתרגש כאשר תחתיו...

להישרף מקנאה כשלא איתו...

להתגעגע, כאשר נפרדים עד הפעם הבאה... 

לעוף כשהוא מעלי... 

להתעצבן כאשר מתגרה בי... 

להירגע, כאשר מחייך... 

להיות בשקט כשמתעצבנת... 

להירדם ברוגע כאשר כותב לי "לילה טוב"... 

לשכוח את הכל כאשר כותב "שלי"... 

לשכוח את כל העולם ולהיות שלו...

ואז... הכל מתחיל מהתחלה...

עולם שלי, עולם שלך... 

עולם של ריגוש, 

מלא בתשוקה, 

עולם של טרוף, 

עולם של תקווה, 

עולם מלא רגש, עולם של אהבה. 

חיבקת אותי, נישקתי אותך... 

הכל מסביב הפך לדממה... 

ליטפת אותי, הרחתי אותך

וכך נשמתי נקשרה בשלך

המשכנו ביחד, ידך בידי

וכך נקשר עולמך, בעולמי שלי... 

הנפה אולימפית - זהו אחד התרגילים היפים, הקשים והמאתגרים שיש. זאת תנועה אחת מדוייקת אשר משלבת בתוכה כוח פיזי ומנטלי. דיוק, ריכוז, סינכרון של מוח והגוף אשר משתלבים בטכניקה מושלמת.

כמו כל דבר בחיים, זה מצריך למידה ותרגול אינסופי כדי להגיע לשלמות.

האתגר האמיתי הוא מנטלי מאשר פיזי. במיוחד כאשר עולים במשקלים. אני יודעת שפיזית מסוגלת לעשות זאת, יש בי את הכח ואת הטכניקה אך המוח, המוח הזה הוא זה שמתנגד, מפחד, מתנגד. כן זה מפחיד להניף משקל כבד ועוד להתייצב תחתיו. להרגיש יציבה וזקופה. כי פעם ראשונה עם משקל חדש כל כך מפחידה. 

אז ניגשת,עוצמת עיניים, נושמת עמוק, לא רואה כלום ושום דבר בעיניים חוץ מדבר אחד-הצלחה שלי!!! מעיפה את כל החששות, מנטרלת את הפחד. ובום!!!

עשיתי זאת, הצלחתי, הבנתי שהכל במח. האתגר הוא אתגר רגעי.

הפחד יכול רק לשתק אותנו,לגרום להימנע מדברים. הרי הכי קל זה לקום ולוותר על ניסיון אחד. ומה אם אכשל, ומה אם לא אצליח. אז מה! זה מה שגורם לנו להשתפר, להמשיך לנסות, להתאמן, להתחזק, לצעוד קדימה. לא להיתקע על שטויות. 

להתייצב עם משקל מעל הראש ושם להרגיש בטוחה, חזקה ויציבה!!!

לראות אותך מולי, זה צורך. 

להריח אותך ולהרגיש את הריח שלך מתפשט בתוכי זה רצון. 

לטעום אותך ולתת לטעם שלך למלא אותי, זאת הנאה

לשמוע את קולך לוחש לי באוזן זאת התרגשות. 

להעביר את ידי על גופך, זאת תשוקה.

להרגיש את כולך ממלא אותי בכל תא ותא בך בכל רגע נתון, זאת הזדקקות...

איך שברת? 

איך הרסת את כל התקווה שלרגע היתה בי? 

איך לא הרגשת? 

איך לא ידעת? 

על אהבה שעוד שכנה בי? 

איך השלית! 

איך דיברת! 

במילים היפות שהקשבתי, 

ואני עוד קיוויתי... 

אני עוד רציתי... 

ואני עוד נתתי.. 

והנה-

שוב פתאום התעוררתי!!!!

לחכות לך בדיוק כפי שדורש... 

להעניק לך בדיוק את מה שאתה רוצה...

לענג אותך בדיוק כפי שאתה אוהב... 

להתמסר לך בדיוק כפי שצריך... 

לגעת בך בדיוק במקום שחושק... 

לאהוב אותך בדיוק כפי שאוהבת...

להתרגש ממך בדיוק כפי שמרגש...

להרגיש אותך בדיוק כפי שמרגיש... 

להתגעגע בדיוק כפי שמתגעגעת...

לשמוע אותך בדיוק כשזקוקה... 

להיות רק שלך בדיוק כפי שאני רוצה...