לפני 4 חודשים. 16 ביולי 2024 בשעה 11:33
זה מה שאני. וזה כל החיים בשנים האחרונות.
אני מרגישה שאני יוצרת עולם וחיים לילדות שלי אבל החיים שלי? נעלמו ונשאבו לתוך העבודה שהיא להיות - אמא/אבא/גידול ילדים.
אני לא מתלוננת רק קצת מקטרת..איפה החיים שלי?… אני מרגישה בהמתנה וזה מחרפן אותי. עד מתי? אני חולמת גדול אבל תקועה בקטן.
בא לי לקחת אותן ולטייל ולהראות להן את החיים האמיתיים, את העולם הגדול. בא לי לחזור לחיי הוואן בפורטוגל הפעם עם הבנות ולשדרג לאוטוקראוון שיהיה נוח. בא לי טבע שופע, נחלים צוננים, חופים פתוחים ועירום בשמש. מוזיקת פסטיבלים ואנשים יפים.
להפליג בין יבשות ולגלות ערים ואנשים.
בא לי לחיות מחוץ למסגרת.
בא לי לחיות.
אבל אני בהמתנה מתסכלת. והמוזיקת לופ הזו כבר עולה לי על העצבים.
