סיפורים

פרק 1 - פגישה:

תמיד אהבתי שליטה.
יותר נכון, תמיד אהבתי להשלט.
אני זוכר שעוד מגיל צעיר מאוד דמיינתי את עצמי נשלט על ידי אישה חזקה ודומיננטית.
מאז שגיליתי שיש תחום כזה, קראתי על זה הרבה ובהמשך גם צברתי ניסיון.
הפעם ארצה לספר את סיפור השליטה שלי עם מיכל.

את מיכל פגשתי באחד מאתרי השליטה. היה זה זמן רב לאחר שהסתיים הקשר עם המלכה הקודמת שלי ורציתי לחוות את החוויה שוב.
חיפשתי מלכה על מנת ליצור קשר קבוע של שליטה. מיכל פרסמה מודעה בלוח היכרויות של אחד מאתרי השליטה:
"מחפשת נשלט לקשר שליטה רציני וארוך טווח.
על הנשלט לזכור שמטרת הקשר היא לספק אותי וככזה יצטרך להתאים לדרישותי. אני דורשת הרבה, מענישה על טעויות אך גם יודעת להעריך הצלחות.
אם אתה רציני, החזר הודעה."
משהו בהודעה משך אותי. מיד עיינתי בפרופיל שלה שמשך אותי אפילו יותר.
אזרתי אומץ וכתבתי לה.
תשובתה לא אחרה לבוא. המשכנו להתכתב ולשוחח בגובה העיניים ולבסוף החלטנו להפגש בבית קפה ביום המחרת.

למחרת, לאחר יום מלא של התרגשות, הגעתי כמה דקות לפני השעה היעודה לבית הקפה. נכנסתי והמתנתי לבואה.
ואז, כדקה לפני השעה שקבענו, ראיתי אותה.
בחורה נאה וחייכנית. שיערה חלק וחום, גובהה ממוצע, מבנה גופה דיי סטנדרטי (לא רזה אך גם לא שמנה) ומבעד למשקפיה ראיתי שעיניה חומות.
היא לבשה מכנסי ג'ינס כחולים וטי שירט.
קמתי ללחוץ את ידה והתחבקנו קלות. ריח עדין של בושם עלה באפי.
מיכל התיישבה, ואני עזרתי לה לדחוף את הכסא פנימה. התיישבתי לידה.
הזמנו קפה וחלקנו עוגה. השיחה הייתה קולחת ונעימה. היא עובדת בחברת היי טק קטנה וכרגע שוכרת דירה בתל אביב, דיי קרוב לבית הקפה בו נפגשנו. סיימה לא מזמן קשר של מספר חודשים ומחפשת קשר חדש.
היא הייתה כל כך עדינה ונעימה. כל כך נהניתי לשוחח איתה. להכיר אותה עוד ועוד...
הייתה השיחה הכי ונילית שבעולם. לא הזכרנו בשום צורה את המאפיין המיוחד של הקשר שאנו רוצים לבנות.
לקראת סוף השיחה שאלתי:
"מה את מחפשת בשליטה?"
מיכל: "לא היום. היום לא מדברים על זה".
תשובתה הפריעה לי קצת, משום שרציתי להכיר אותה גם בעולם מרגש זה. אך עם זאת, התשובה יצרה סקרנות לגבי העתיד.
סיימנו בבית הקפה והצעתי ללוות אותה לביתה. מיכל הסכימה.
המשכנו לשוחח תוך כדי הליכה קצרה לביתה. הגענו לבניין. קיוויתי שתציע לי לעלות, אך מיכל נשקה על שפתיי קלות, ליטפה קלות את אותו מקום אסטרטגי במכנסיי, ואמרה בחיוך "אנחנו עוד נדבר על שליטה, ויש סיכוי שגם נחווה שליטה" ועלתה לדירתה.
חזרתי לביתי מרוצה ומצפה. לפני השינה שלחתי לה הודעה: "תודה רבה על היום. ממש נהניתי."
תשובתה לא אחרה לבוא: "גם אני נהניתי. בוא אליי מחר בערב לפגישה קצת שונה".

למחרת לא הייתי מאוד אפקטיבי. כל מה שחשבתי היה - מיכל. זה היה מוזר. אחרי פגישה קצרה אחת, כל מה שהרגשתי זה שאני רוצה לראות אותה שוב, לשוחח איתה, להכיר אותה.
לא ידעתי למה לצפות? למה היא התכוונה כשאמרה "לפגישה קצת שונה"? האם היא הולכת לשלוט בי? האם תהיה רעה וקשוחה? ובכלל, איך בחורה כל כך עדינה ונחמדה יכולה להיות רעה וקשוחה???
הערב הגיע ואני התארגנתי והגעתי לביתה עם בקבוק יין.
מלא חשש, דפקתי על הדלת והמתנתי.
מיכל פתחה את הדלת, לבושה בג'ינס וטי שירט וקיבלה אותי בחיבוק חם.
היא הובילה אותי לסלון ושאלה אם ארצה לשתות משהו.
"אני יכול להכין לנו קפה", עניתי.
"אל תדאג", ענתה מיכל, "אתה עוד תכין הרבה קפה בבית הזה".
מיכל לקחה את בקבוק היין ופנתה למטבח בזמן שאני התיישבתי על הספה.
לאחר מספר דקות חזרה מיכל עם 2 ספלי קפה וצלחת עוגיות והתיישבה לידי.
שלחתי את ידי לאחוז בידה.
"נהניתי לפגוש אותך אתמול", אמרה. "והיום ארצה יותר להכיר את הצד הנשלט בך. חשוב לי לדעת שאנחנו שנינו מתאימים מבחינת השליטה משום שהשליטה שלי היא תהליך. לא הייתי רוצה להתחיל אותו לפני שאני יודעת שהפרטנר שלי מתאים"
הנהנתי בהסכמה.
"השיחה הזאת תהיה בגובה העיניים. חשוב לי שתהיה פתוח איתי. ספר לי על הניסיון שלך".
סיפרתי לה על קשרי השליטה האחרונים שהיו לי. מיכל האזינה ומדי פעם שאלה שאלות.
"מה הגבולות שלך?" שאלה
"כמעט ואין לי" עניתי והמשכתי "הדברים שלא אסכים להם הם:
1. פגיעה בלתי הפיכה / צלקות
2. שליטה פומבית
3. לא אהיה מוכן לצרף גברים נוספים"
"לא נשמע כמו בעיה", אמרה.
"ומה הגבולות שלך?", שאלתי
"הגבולות שלי פחות מעניינים, מכיוון שאני זו שמובילה ומחליטה מה עושים. לכן, מה שהוא גבול עבורי, פשוט לא אעשה" ענתה. קיוויתי לתשובה יותר מפורטת, אבל למען האמת היא צודקת.
"היחסים שאני מחפשת הם בעיקרם יחסי שליטה, אך לא תמיד. עדיין יהיו לנו לפעמים שיחות בגובה העיניים או מפגשים רגילים מדי פעם. כשולטת אני מאוד דורשת ואצפה לקבל את מה שאני דורשת. לא יהיה לך קל אצלי. אני אכאיב לך, אשפיל אותך ואתייחס אליך כמו שארצה, ואתה תעשה את כל מה שאגיד בלי שאלות או טענות" הוסיפה
הנהנתי בהסכמה. אני חושב שבשלב הזה הייתי כל כך מוקסם ממנה ולמען האמת לא הצלחתי לחשוב איך היא יכולה להיות קשוחה.
"תתפשט ורד על 4", אמרה מיכל בשקט ובאסרטיביות.
הופתעתי. ברגע אחד הפכנו מ 2 אנשים שווים לשולטת ונשלט.
"אני אחכה הרבה?" האיצה בי מיכל.
מיד קמתי ממקומי והתחלתי לבצע את שדרשה ממני. חלצתי נעליי, הורדתי את חולצתי ואת מכנסיי וירדתי על 4.
"משהו לא ברור עבד?" שאלה. "אמרתי לך שתתפשט. זה אומר שאתה מוריד הכל".
מיד נעמדתי, פשטתי את תחתוני וירדתי מולה.
זאת לא הפעם הראשונה שלי כעבד. כבר הייתי במצב שאני עירום מול שולטת לבושה. אך תמיד בפעם הראשונה יש בזה איזו תחושה מוזרה.
"תסתכל עליי" פקדה
"אוקיי" אמרתי ומיד חטפתי מכה חזקה בישבני עם כף ידה החשופה.
"אוקיי תגיד לחברים שלך!"
"סליחה", אמרתי בשקט
"סליחה המלכה בשבילך!" וחטפתי עוד רצף של מקום בישבני.
"סליחה המלכה" אמרתי בשקט והסתובבתי כך שפניי מולה.
"אנחנו עכשיו נגדיר כמה חוקים. בהמשך אוליי אגדיר עוד. בכל פעם שתפר את החוקים, אתה תענש:
1. אתה מסיים כל משפט בהמלכה או בגבירתי
2. כשאני אומרת לך להתפשט, אתה מתפשט לחלוטין.
3. כאן בבית אתה תהיה לרוב עירום. אתה לא תעמוד לידי ותמיד תהיה מתחתיי.
4. אתה לא נוגע בעצמך או עושה דברים ללא רשות.
5. החוקים תקפים בכל זמן שאני שולטת בך. מיד פעם אחליט שאני לא רוצה לשלוט בך, אך ההחלטה היא רק שלי.
האם החוקים ברורים?"
"כן המלכה" עניתי
"לך למרכז החדר, אני רוצה לבדוק את הסחורה שלי"
לא הבנתי איך היא השתנתה פתאום. זה היה מדהים. לא הייתי חושב שהיא יכולה להיות כזאת. אבל מה שאהבתי הוא שכבר בשלב הזה, גם בלי קשר לחשש מהעונש (המכות על הישבן כאבו, אך זה לא מאוד), עשיתי את הדברים כי רציתי. כי רציתי שהיא תהיה מרוצה. התחלתי ללכת לכיוון מרכז הסלון והמתנתי.
מיכל קמה מהספה והתחילה צועדת לכיווני. לא העזתי להסתכל.
היא התחילה להסתובב סביבי באיטיות, כשאני שומע את צעדיה ומדי פעם רואה את נעליה.
לאחר מספר דקות מורטות עצבים, אני שומע את צעדיה מפסיקים ומרגיש את ידה מלטפת את הגב שלי, מתקדמת לכיוון ישבני, חובטת עליו קלות ומחליקה בין פלחיו לכיוון שק האשכים ומשם לזין. לוחצת על איברי ושורטת אותו.
"אני רואה שמישהו פה עומד. יכול להיות שמחרמן אותך להיות בשר למכירה?"
"כן גבירתי", עניתי במבוכה. לא הייתה לי תשובה טובה יותר.
ידה עזבה את איברי, ועלתה באיטיות, תוך שימוש בציפורניים בחזרה לחריץ שבין פלחיי ישבני, מתעכבת באיזור פי הטבעת שלי, מאיימת לחדור.
הציפורניים המשיכו ועלו במעלה ישבני, גורמים לי לריגוש עצום.
הידיים הפסיקו ופתאום הרגשתי צביטה בפטמה אחת ומיד לאחריה בשנייה.
מיכל עזבה אותי וחזרה לשבת בספה שבסלון ואני ממתין למוצא פיה.
השניות עוברות והופכות לדקות. ברכיי מתחילות לכאוב מהמעמסה של עמידה ממושכת על הרצפה הקשה, ללא תזוזה על 4. אני יודע שלא אצליח להמשיך עוד בעמידה הסטטית הזאת, סקרן ומקווה שתאמר משהו.
"אתה בסדר", לבסוף אמרה. "סיימנו להיום. מחר באותה שעה. תתלבש ולך"
שמחתי שהיא אהבה את מה שהיה אך הייתי מאוכזב כי קיוויתי לעוד. התחלתי להתלבש.
"אה רגע" אמרה פתאום, ושלפה תחתון חוטיני קטן. "מחר שאתה מגיע, תלבש את זה במקום תחתונים".
הושטתי את ידי לקבל את התחתון.
סיימתי להתלבש, התקרבתי אליה ונשקתי את ידה.
יצאתי מדירתה והלכתי לביתי.
באותו הערב הייתי מאוד חרמן, אך לא יכולתי לגעת בעצמי.
ציפיתי ליום המחרת.