היא באמת נראית ונשמעת מתוקה.
משלבת בתוכה יופי, סגנון, אינטליגנציה ואפילו כשרון צילום וכתיבה מרשימים.
ואז היא שאלה את השאלה המאד רלוונטית אבל כל כך לא רלוונטית-
"מה אתה מחפש?"
היא לא הראשונה וגם לא החמישית ששואלת את השאלה הזו בשלב די מוקדם (רספקט שזה לא היה המשפט הראשון אלא הרביעי שלה)
ובתור כזו אינטליגנטית באמת נראה לך שמה שאנחנו נצהיר שנחפש זה מה שנמצא?
באמת נראה לך שאם שני אנשים מחפשים אותו דבר הם ימצאו אותו אחד אצל השני?
הרי סטטיסטית מכירים עשרות (אצל המתמידים אפילו מאות) אנשים בחיים, ורק בודדים מהם הופכים להיות משמעותיים.
האם זה שאת מחפשת משהו והצד השני מחפש אותו דבר יגרום לזה שתתאהבו אחד בשני
או אולי יגרום לזה שתתאימו כבני אדם
שתדעו להכיל אחד את השני.
ואם כל מה שבא לי זה "להשתמש" בגוף המהמם שלך לצרכי שלום והנאה.
אבל אופס, מה עם אגלה שאת מקסימה, מהממת, נעימה ואפילו השימוש בגוף שלך עושה חשק לשימוש חוזר או אינסופי...
מה אז?
בגלל שהגדרתי משהו מאד מסוים אז אענה את עצמי ולא אממש את היצר הסקרן להכיר אותך לעומק בעוד כמה מובנים?
אז נכון שחשוב לתאם ציפיות, אבל בפועל המציאות חזקה מכל ציפייה או הגדרה סחית.
הכימיה והאינטראקציה יקבעו את העתיד, בטח לא שאלה טנטטיבית שנשאלת אחד משפט וחצי וחצי דקה של הכרות.
