לפני 7 שנים. 4 בפברואר 2017 בשעה 11:35
כל כך חששתי מהלילה, שאראה אותך.
כי כך קבענו. חמישי שלי, שישי שלך.
ידעתי שאתפרק ברגע שעיניי ינוחו עליך.
אבל לא באת...
כל הלילה בדקתי, חיפשתי, הסתובבתי מבוהלת מפני הרגע.
אבל לא באת...
הכנתי עצמי לקראתך.
סיממתי עצמי, גוף ותודעה, שלא אהיה אני כשאראה אותך.
שלא אתנפץ לרסיסים.
אבל לא באת...
עכשיו בבית לבד. כשאיש לא רואה, לא שומע, לא יודע.
צונחת על ברכיי. בוכה צורחת נקרעת מדממת.
בוכה אותך שונאת אותך אוהבת אותך.
מתנדנדת בין המציאות לדמיון.
מקיאה מתוכי את הרעל. אותך.
כי לא באת...