לפני 7 שנים. 25 בפברואר 2017 בשעה 16:37
מאז הפרידה, תיכננתי איך לא להיתקל בו.
זה עדיין כואב. ועוד יכאיב. אני יודעת.
לא אהיה מסוגלת להישאר אדישה.
ובכל שבוע שעובר, מודה מחדש על כל תוספת זמן שעוברת מבלי שנאלצתי להתייסר.
עם כל יום שחולף, יותר מצליחה בטבעיות לחייך, לדבר, לשתף ולספר על דברים אופטימיים, דברים קלילים, דברים מצחיקים, דברים יומיומיים.
חזרתי לנשום בקלות, עם פחות מחשבות ותהיות עליו, הגעגוע הולך ופוחת.
אתמול ראיתי אותו שוב.
ופירפר לי הלב.
ואז הוא ניגש אליי...
