זהירות, שביר

ואז ניגשת אליי...

באותו רגע הכל נעצר, הכל נעלם. אנשים, מוזיקה, רעשים, כולם נמוגו.

התקרבת עוד וחיבקת אותי. הנחתי לחי על שלך, ונשמתי אותך, את הריח המוכר שכל כך התמכרתי אליו.

הרגשתי אותך כשנצמדת אליי, ולאט לאט השפתיים מתקרבות לנשיקה.

כמה התגעגעתי לנשיקה הזו שלך, שתמיד הותירה אותי חסרת נשימה כשאתה טורף אותי בתשוקה נלהבת.

חזרתי להיות שוב בזרועותיך כל הלילה. נתונה לך, כולי שלך, כמו שהיינו אז. חשבתי שהלב שלי עומד להתפקע מאושר.

.

.

אבל אתמול...

אתמול הזכרת לי... כמה שאתה לא ראוי לי. שוב הצלחת להוכיח... שלהיות איתך זו טעות.

אתה ידעת שעוד יש בי חולשה אליך, ובכל זאת ניצלת את זה.

אז אל תגיד שאכפת לך. ואל תספר תירוצים. כי אני לא נכה רגשית כמוך.

זהו. הדלת הזו נסגרה. נטרקה וננעלה. והמנעול יחליד ללא אפשרות להיפתח שוב בפניך.

.

.

והנה, דלת אחרת נפתחה...

ומאחוריה הפתעה קסומה...