לפני 7 שנים. 4 בפברואר 2017 בשעה 7:04
יש לי פיפי ואין לי כח לקום מהמיטה, רשמתי לך אז.
אז תמצאי לך עבד, אמרת לי. אחד שידאג שבמקרה כזה את לא תצטרכי לקום.
------
ועכשיו קמתי משינה, וחייבת לשירותים ואין לי כח לקום. ופתאום מבינה שזהו, המשכתי הלאה. אתה כבר לא בראש שלי בכל רגע של כל שנייה מהיום. רק מדי פעם, מבליח ככה להגיד שלום. וזה כיף גדול שהכאב נגמר והחיוך חזר.
-----
פתאום גם מבינה שאתמול אכלתי ולא היה לי את הצורך לשלוח לך מה אכלתי. עכשיו זה מכניס אותי קצת לחרדה. כבר לא תלויה בך שתיתן לי כוח. כבר לא חרדה לחיות בלעדיך. כבר לא מפנטזת על העוצמה בתוכי כשאתה רומז לי שבא לך שאסשן אותך מרחוק (מי אמר שליטה הפוכה....). כבר לא בוכה את המלכה שהלכה.
נשאר רק הפחד הזה להשמין.
---
ותודה לך חבר כלוב יקר על האבחנה ששימשה השראה לשם של הפוסט. אל תשכח להנות היום מהשמש (: