לפני 7 שנים. 11 במרץ 2017 בשעה 12:08
אני לא חושבת שאי פעם ראיתי את אמא שלי רוקדת.
או צוחקת מכל הלב.
ואני כל כך רוצה לשאול אותה אמא מה קרה. כי אני מרגישה שיש בה כאב.
אבל בפעמים המעטות ששאלתי, לא ידעתי מה לעשות עם התשובה.
ומנסה לחשוב אם תמיד הייתה ככה או שזה של הזמן האחרון.
והמרחק ביננו גדל.
ומהצד השני, אף פעם לא ראיתי את אמא שלי נשברת. היא ממשיכה הלאה. בלאות וברטינה ומלמולים לא מרוצים, אבל ממשיכה.
ואני עסוקה בנסיקות למעלה ולמטה, רוקדת משתוללת עפה ואז מותשת ונזקקת ומיואשת.
אבל אמא היא קו ישר. אמנם בסקאלה של שמחה ועצב ממוקם קרוב למירמור, אבל זה קו מאוד יציב ודבר לא מערער אותו.
והמרחק ביננו גדל.
מה מזה הוא באמת את, ומה המוח שלי המציא
