בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרדוקס ושמו בדסם

מתחברת לעולם של יצרים ממקום רך ומנומס.
לפני 7 שנים. 1 באפריל 2017 בשעה 15:04

מנטורים באים בכל מיני גדלים צבעים ומינים. לפולי(אמוריה) יש לי מנטור מיוחד. בספטמבר הכרנו בוירטואלי. בסוכות באתי אליו עצובה, בהחלטה של רגע. ישבתי איתו ועם הילדים החמודים שלו, ואמרתי לעצמי שזה משהו שבהזדמנות אנסה עם הילדים שלי גם. להרגיל אותם שזה בסדר שבאים חברים.

 

ניסיתי כמה נסיונות וזה לא עבר בהצלחה, התייאשתי. לא כל מה שמתאים לאחד מתאים לשנייה.

 

התכתבנו פה ושם, ולפני שבועיים נפגשנו עם הילדים של שנינו והיה כיף ואפלטוני למדי (קצת חיבוקים וליטופים כשלא ראו).

 

היום הם באו שוב והילדים שיחקו ביניהם והוא אמר לי ״בואי לישון צהריים״. כמובן שלא הסכמתי כי הילדים פה ולא מתאים, אז רק ישבנו ודיברנו וליטפתי לו קצת את הרגל בלי שיראו.

 

בשלב מסויים הוא קם ובטבעיות הלך למיטה שלי לנוח. מצאתי את עצמי מתלבטת.... כן? לא? בכל זאת הילדים בשלהם לא ממש סופרים אותנו, ואפשר לישון במיטה והדלת פתוחה.

 

הייתי לחוצה, אבל באתי לנוח איתו. הנחתי את הראש על החזה שלו, הרגשתי את השרירים. ניגוד יפה לרוך שיש לו בפנים. בלי לשים לב היד שלי התכווצה לאגרוף, כמו מוכנה לקפוץ ולהגן בכל רגע.

 

- ״את לא רגועה״

- ״נכון. אני כבר צופה את החפירות של אחר כך. לפני שבאתם נונה שלי שאלה אם אני מתכוונת להתחתן איתך״

- ״את יודעת למה״

- ״כן, זה לא כמו אצלך. ככה הרגלתי אותם. הם לא רגילים לראות חברים. ואם רואים, מספרים לאבא שלהם ואני פוחדת שהוא יתהפך עלי. חייבת את העזרה שלו ואנחנו מסתדרים טוב עכשיו״

הוא פתח בעדינות את האגרוף שלי ויישר את האצבעות. נרגעתי קצת. אבל המחנק טיפס בגרון. התחלתי לבכות קצת, בשקט, בלי קול, אבל הגוף קצת רעד.

- ״מה יש לך?״

- ״אני לא יודעת.זה ככה אצלי. לפעמים אין קשר בין הרגשות לבין מה שקורה. יכולים להיות ימים נפלאים אבל העצב בא כשנחים.״

- ״תני לזה להיות״.

ונתתי.

ברקע קולות הילדים המשחקים. כיף לשמוע אותם ככה. 

- ״תגידי לאבא שלהם שאני הידיד ההומו שלך. תגידי ש״באמת, אפילו הכנסתי לו יד לתחתונים ולא עמד לו״ ״

- ״בטח. אני אגיד לו ״הוא זיין אותי רק בתחת, בטוח הוא הומו״ ״

צחקנו.

מתחת לשמיכה היד שלו לטפה לי את הגוף. היד שלי נחה על הזין שלו (שעמד. הלך על הסיפור של ההומו). היד שלו התקרבה אל המכנסיים, מצאה את הדרך לדגדגן. והכל בשקט ובעדינות ובלי לזוז יותר מדי, בדלת פתוחה וקולות של ילדים משחקים.

המגע שלו העיף אותי, ומאחת שלא רצתה לישון צהרים באותו מיטה הפכתי לזו שלחשה לו באוזן ״בבקשה תכניס לי אצבע״.

והוא הכניס, והיה כל כך נעים, ותוך שניות הרגשתי את הגמירה מתקרבת ולחשתי ״כמה קשה לא לצעוק״. וצעקתי בלי קול (דבר שלמדתי לעשות כשנולדו לי ילדים) והכל נהיה רגוע יותר.

 

- ״אמא בואי נכין כדורי שוקולד״

- ״אהה... לא יודעת״

והוא התערב ואמר ״ברור למה לא״.

וקמנו, והכנו כדורי שוקולד עם שמן קוקוס וקווקר ושיבולת שועל, שני מבוגרים וארבעה ילדים חמודים.

 

----

 

משפט שלו שאהבתי, איך הוא מסביר את מה שהוא מחפש לאנשים שאולי מבלבלים בין ריבוי אהבות לריבוי זיונים:

״מחפש אהבה לא מונוגמית לכל החיים״.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י