שטפתי את הבית.
מניחה שלרבים זה נראה מובן מאליו.
ואילו אני... מרגישה שזה היה מאמץ ענק.
אני מרוצה. אפשר ללכת יחפים ולא נדבק אבק לרגליים.
נעים להיות כשנקי. כשמסודר קל לי בהרבה. הכל פשוט יותר.
----
לפני שנה בזמן הזה הייתי בדכאון עמוק מאוד.
לפניו הייתה תקופה של מספר חודשים שבה אכלתי בריא, עשיתי הליכות באופן קבוע ודאגתי לבית.
זה אף פעם לא היה קל. זה תמיד הרגיש מאמץ. אבל עשיתי זאת.
התקופה של הדיכאון העמוק טרפה את הקלפים. מאחת שאכלה טבעוני וללא גלוטן - וזה לא קל להתארגן על זה ובטח לא לי - אכלתי מה שאמא שלי והגרוש דאגו שיהיה. אז לא יכולתי להתפנק יותר מדי על ההעדפות שלי.
הפסקתי לנקות ולסדר.
במשך כמה חודשים שכבתי במיטה. היציאה מהדכאון הייתה כניסה לתקופה של היפומניה. זה מניה, אבל בקטנה. היא עלתה לי בכל מיני צרות קטנות ואחת גדולה יותר - נכנסתי להריון. ולא ידעתי מי האבא.
השמנתי מאוד, הייתי בחודש שני או שלישי כשעשיתי הפלה אבל נראיתי והרגשתי רביעי-חמישי.
אחכ הכרתי שולט (בערך) שהכיר לי את הפליאו. יש מצב שזו תזונה מהממת, אבל כשלוקחים ממנה את זה שאפשר לאכול מלא שומן אבל שוכחים מהקטע שלא אוכלים פחמימות, מסתבר שזה משמין מאוד (:
ואני מנסה. מנסה לחזור לספורט, לתזונה, לנקיונות. הדברים שהייתי עושה פעם. אומנם לתקופה לא ארוכה אבל כן הצלחתי לכמה חודשים להיות במקום הזה. ואיזה כיף להיות כוסית בבית נקי (: עדיין שרוטה, עדיין מתקשה בדברים שלאחרים הם טריוויאלים, עדיין לא טובה בקשרים בין אישיים אבל לפחות היאוש נעשה יותר נוח.
רוצה להאמין שאני יכולה שוב.
ומה שבטוח, סקס בלי קונדום זה דבר שאני לא עושה מאז. אני אומנם לומדת לאט ורק על הבשר אבל אחרי שזה קורה - זה צרוב בתודעה.
אז היום שטפתי את הבית. אני גמורה, כל הגוף רועד. מבינה עד כמה הגוף ברמה הפיסית חלש. אבל משתדלת להאמין שזה אפשרי. לחזור / להתחיל תקופה של
תזונה
ספורט
ונקיון
