לפני 6 שנים. 19 באוגוסט 2017 בשעה 14:35
היום לפני שהגרוש שלי הגיע חשבתי לעצמי שזה מצחיק שבעצם אני הכי בטבעיות פונה אליו לפעמים כ״אבא״.
כמו שאבא שלי (הביולוגי) לפעמים קורא לאמא שלי ״סבתא״. זה מקומה ב״היררכיה״ המשפחתית.
Fast forward כמה שעות קדימה.
אני בוכה מולו את הכל. את הכאב בגרון ובאוזן ואת הכאבים בגב. את חוסר האונים בלא להיות מסוגלת לזוז. ו.... את השריטות שלי. את כמה שאני ילדה. בלשון המעטה - הוא לא מופתע.
- ״נראה לי שכדאי שתקח את צ׳וק לאכול במסעדה״.
- ״הממ... לא. את גם באה״
- ״אבל אני לא רוצה״
-״אבל אני אמרתי״
-״טוב אבא״
אוקי..... זו התפתחות מעניינת בחיים שלי....
אני חושבת שאני הולכת לעבור עכשיו על כל הבלוג שלי ולראות מה צריך להסיר משם, כי אני לא חושבת שאני אתאפק עוד הרבה עד שאשלח לו משהו מפה.