כשקראתי לו ״אבא״ - הוא אמר לי מה פתאום אבא.
כשאמרתי שיצאתי בעבר עם מישהו פוליאמורי -הוא שאל אם זה סוג של אוכל. ואז הזדעזע כי זה לא כדרך הטבע.
שהרי כל התנך מלא בזוגות מונוגמיים, לא? אה שיט....
אבל הכי הכי מוזר זה שכשהוא גמר (לא בחדירה) הוא בשנייה קם והלך לשטוף. אפילו לא הבנתי שגמר. שנייה בנאדם לידי עושה ביד, פתאום הוא הולך. במילותיו של אדם יקר.... seriously dude?
בעצם הכי מוזר זה שאני מסכימה עם שיגע בי או בעצמו בנוכחתי, אבל ממש לא רוצה לגעת בו.
הוא איש שיחה מעניין, היחס שלו נעים לי, מחמיא לי ודואג לי לאוכל שזה תכל׳ס המתכון הפשוט אלי, רק.... נראה לא טוב. משהו במראה שלו פשוט גורם לי לעצום עיניים 🙄
בקיצור
- אין לי שום מושג למה מראש הסכמתי לצאת איתו, אני לא בענייני דייטים כבר כמה חודשים טובים, מעדיפה להיות לבד מאשר לנסות. תקופת צינון.
- או איך זה שזרמתי לדייט שני.
- או איך להתייחס לאדם שאין לי איתו שום דבר במשותף או רצון לגעת בו, אבל נעים לי מאוד שהוא מתבל לי את החיים.
- איך ממשיכים....?
למען הסר ספק: זה לא שהוא בונה עלי לאהבה אין סופית. הוא סטודנט ומאוד ברור במטרות שלו והן לא מתמקדות בזוגיות. אדם חברותי ומאוד מחובר למציאות, ראשו באידאולוגיה לימודים ושיפוץ הבית. התפתחות רוחנית, חקירת קשרים בין אישיים וסטיות הם לא חלק מתחומי העניין שלו. זה נראה כאילו סקס מבחינתו הוא עניין טכני נטו. נעים, כיף, מרגיע, מרוקן מחשבות וטבעי מאוד. לא משהו להתעסק בו מעבר לזה שעושים וקמים לשטוף. לא משהו שהוא כר לשריטות או למימוש עצמי או לתהליך נפשי כלשהו.
אני חוששת שהבחור פשוט.... נורמטיבי. לא מצולק נפשית. אני לא בטוחה איך מתמודדים עם זה 😂
