הנסיכה שלי בת 9 ומתכננת את יום ההולדת הזה כבר מעל חצי שנה.
זה כי היא יודעת שאמא שלה שונאת אירועים והפקות, ושאם היא לא תעשה את זה בעצמה אז זה לא יקרה.
והילדונת הזו עשתה את הבלתי אפשרי ואיחדה סביבה את כל המשפחה. הצלחנו לעשות יום הולדת ל14 בנות כתה ד ושרדנו בשביל לספר!!!!
נונה אמרה שהיה כיף,
וחברה אחת אמרה שהיה מושלם,
ואחרת אמרה שלא מושלם אבל מעולה.
דיינו!!!!!!
נונה שלי
ב9 שנים
הפכת אותי מאדם שלא עומד על הרגליים
לאמא שיודעת להכין עוגות יומולדת ולא מתעלפת מהרעיון של מסיבה בבית (האמת - ניסיתי להסביר לך שחבל, ולמה בבית, ואולי שתי חברות או שלוש לסרט... - אבל כשראיתי כמה את רוצה, מי אני שאמנע ממך).
נסיכה שלי, יום ההולדת שלך היה הכי את, בבגדים נוחים להליכה ובחידות בלשים (טוב בערך....) - אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך, מעריצה אותך, גאה בך אבל בעיקר בעיקר בעיקר - אוהבת אותך......
תודה על כל העוגות ששרפתי לאורך השנים,
על השכנות/חברות שבמבוכה ביקשתי שיעזרו לי עם העוגה כי שלי נפלה/שקעה/נשרפה/לא טפחה/בטעות שמתי שמנת ויש ילד אלרגי ללקטוז....😂
תודה על זה שאת דוחקת אותי אל מחוץ לגבולות שלי,
בזכות זה אני שם כדי לדחוק אותך מחוץ לשלך.
את באמת באמת באמת האהבה הגדולה של חיי וכל הצלחה שלך ושמחה שלך ממלאה אותי באנרגיות.
אני שם חיים שלי, כשקל ושקשה וכששסתם,
אני שם לשמוע ממך ״אמא אני אוהבת אותך, את האמא הכי טובה שיש״ וגם לא פעם שמעתי ״אני שונאת אותך את לא מקשיבה לי אני רוצה משפחה אחרת!!!!״
ופשוט.... אין לי מילים. כמה קטונתי מלתאר את הקשר הכל כך מיוחד הזה שיש ביננו.
(ואת רגשות האשמה שיש לי כלפי צ׳וק כרגע.... כנראה שבקרוב יהיה פוסט גם בשבילו :)
