לפני 6 שנים. 2 בנובמבר 2017 בשעה 18:17
יש אנשים שאני יכולה לרשום להם עכשיו.
אם הם פנויים הם יצ׳וטטו איתי.
ינסו לתת לי זווית אחרת או עיצה. זה חשוב ולא מובן מאליו. הם ינסו להסביר לי למה דפוסי המחשבה שלי שגויים ולעמת אותי עם ההתנהגות שלי. זו הסיבה שאני לא פונה. אין בי כוחות.
אבל
אני לא רוצה לדבר
ואני לא רוצה לכתוב
ואני לא רוצה מילים
אני רוצה להיות אני
הכי טובה שאני יכולה
וגבר שאוהב אותי ואני אותו
שאוכל להתחפר בו ולבכות
והוא יהיה שם
ולא ינסה לשנות אותי
לשפר אותי
הוא פשוט יראה אותי
אני יודעת שהחוויה הזו קיימת
יוצא לי לחוות אותה
אבל בין לבין
אני נאבדת
