בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

The secret life of a random good girl

מחשבות, תהיות, פנטזיות? לא יודעת מה יעלה לי לראש, כמה יבוא לי לחשוף
לפני חודש. יום חמישי, 5 בפברואר 2026 בשעה 1:15

וכל מה שאני רוצה זה להפיג את המתח, ללכת לישון ולהזהיר אתכם שאתם אכן צריכים את הכרית המשולשת ששמים מתחת לגב בזמן שעושים אקרו יוגה. 

לפני חודש. יום שני, 2 בפברואר 2026 בשעה 13:47
לפני חודש. יום ראשון, 1 בפברואר 2026 בשעה 15:36

פרשתי מהקורס 

היה לי יומולדת סביר לכל היותר וגם לא צילמו אותי למרות שהשמלה הייתה מושלמת. 

נשך אותי כלב ונאלצתי לקבל חיסונים ☹️ 

העבודה הפכה קלה יותר 

 

לפני חודש. יום חמישי, 29 בינואר 2026 בשעה 15:57

התגעגעתי 

לפני חודשיים. יום שני, 5 בינואר 2026 בשעה 13:32

באלי הרפתקה חדשה. 

באלי להיעלם ליומיים, באיזה מלון מבודד בהרים בגולן. 

באלי לקחת איתי גבר סקסי, לשכוח את כל העולם ושנתעסק רק אחד בשנייה. 

לא צריך לדבר יותר מידי. צריך מוזיקה, אווירה, המון תשוקה. 

יומיים שלמים של סקס ושעות שינה. 

 

לפני חודשיים. יום ראשון, 21 בדצמבר 2025 בשעה 14:02

אני ממש טובה בלרסן תשוקות ויצרים. 

בערך. 

אני טובה בלהכחיש את מה שאני צריכה או רוצה, לפחות טובה בלהעמיד פנים שאני לא רוצה את זה או בלהכחיש את הצורך שלי. 

הצורך בדבר האמיתי דועך ככל שאני מרחיקה את עצמי יותר מהאמת הזו. 

ככל שאני מתנזרת יותר זמן ככה הצורך פוחת. 

אני לומדת להסתפק בברירת מחדל שלי. פנטזיה וצעצועים עם עצמי או לפעמים פשוט ונילי מהסוג שמייבש אותי בשנייה וחצי. 

השעמום הורג. אבל השגרה שוחקת ושואבת מספיק בשביל שהכל יתעמעם ויעלם לרקע. 

זה בדיוק השלב שבו אני חוזרת לאפליקציות וניליות. השלב שבו החיים שלי חוזרים להיות פס יצור אפרורי של עבודה ושטחיות. 

במובן מסויים זה מביא את השקט בחזרה. 

אני לכודה בלופ הלא נגמר של בנליות מוכרת וכל האני שבי כלוא ומבעבע מתחת לפני השטח עד הפעם הבאה שהכל יתפרץ שוב. 

אני ממש טובה בזה. אני טובה בלהקטין ולכלוא את השריטות שהופכות אותי למי שאני באמת. 

לפני 3 חודשים. יום שלישי, 16 בדצמבר 2025 בשעה 15:39

שמישהו יגרום לי לעבור על השיעורים שלא הקשבתי בהם ולסיים כבר את העבודת הגשה. 

אפס משמעת עצמית 😭

לפני 3 חודשים. יום שני, 15 בדצמבר 2025 בשעה 13:49

זה חסר לי יותר. 

החופש, השחרור, החיבור האנושי. 

לפני 3 חודשים. יום שני, 8 בדצמבר 2025 בשעה 14:02

אני אוהבת חורף זו עונה מנחמת. 

אין אווירה של אופטימיות בשקל שמכריחה אותך להעמיד פנים שהכל קסומסום רק כי כמה פרחים פורחים. 

הרעשים של הגשם והרעמים נעימים ומרגיעים. 

ובכל זאת להקלע לגשם סוער בלי מטריה וסוודר עם חורים זו לא חוויה מי יודע מה. 

עכשיו אני יושבת בעירום חלקי על הספה, מכורבלת עם השדה הפרוותית שלי ומנסה למצוא אנרגיה להדליק את הדוד. 

כשבעצם כל מה שבאלי זה כוס סנגריה חמה וספר חורפי. 

לפני 3 חודשים. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 16:06

עוד יום נגמר. 

ועכשיו אני יכולה להתכרבל בהנאה מתחת לפוך במקום הבטוח והחמים שלי. 

חושבת, מפנטזת, משחקת ואז בסוף אלך לישון עייפה, מסופקת ועם תחושבה קלה שמשהו חסר.