בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

The secret life of a random good girl

מחשבות, תהיות, פנטזיות? לא יודעת מה יעלה לי לראש, כמה יבוא לי לחשוף
לפני 3 חודשים. יום שבת, 6 בדצמבר 2025 בשעה 6:00

בלילה חלמתי חלום, נעים, מוזר,כל כך מציאותי אבל גם ידעתי שאני חולמת. 

חלמתי שאנחנו ישנים ביחד על הספה שלי. היא לא באמת גדולה מספיק כדי שנישן זה לצד זו אז שכבתה בפיסוק, ואני בין הרגליים שלך ערומה עם הראש על החזה שלך. 

והיה לי חמים ונעים עם המזגן המקפיא מסביב. בחלום הזה, התעוררתי משינה וכשהבטתי למעלה לפניך, הבטת בי חזרה. 

חייכתי חיוך שובב ומיד החלקתי לי למטה ומצצתי לך בהנאה. 

ידעתי שאני חולמת, כי הכלבה שלי לא הייתה שם וכי, כמה שמוזר להגיד, בחלום שלי האיבר שלך היה הרבה יותר manageable(size wise). 

זה היה נעים, היד שלך אוחזת בשיעור שלי הייתה נעימה. האקט כולו היה רגוע וחביב וכשגמרת בפה שלי, עמוק. חזרנו לישון יחד. 

ובדיוק אז, ברגע הזה, ההשקמה שלי נשמעה והתעוררתי. 

לפני 3 חודשים. יום ראשון, 23 בנובמבר 2025 בשעה 14:10

כשרק הגעתי לאתר הזה, כל פנייה כל שבב תשומת לב גרם לי להרגיש מיוחדת. 

ייחלתי לקשר עמוק שלא הבנתי, הרגשתי נבחרת כשלמעשה הייתי פשוט התמימה שאמרה אוקיי. 

עם השנים למדתי לסנן אבל ככל שעבר הזמן למדתי לסנן אולי טיפה יותר מידי ועכשיו כולם מסוננים באופן גורף. 

על חלום השליטה שהיה לי בגיל 18 ויתרתי מזמן. הווניליות משעממת לרמה שקשה לי לתאר. 

נותרתי צמאה לריגוש, לאדרנלין, לאופוריה שמגיעה כשאני משחררת. 

ויתרתי על רוב הפאן הריגשי אבל נשארתי עקשנית ועומדת על שלי. רק אם אני בוטחת, אבל אני לא אטרח להכיר חדש בשביל לבטוח בו. רק אם אני מושכת בחוטים מאחורי הקלעים, אבל אז אני לא באמת משחררת. 

וככה מצאתי את עצמי מכורה למעשה לסשן עם אחד שבאמת מאפשר לי לשחרר. 

וזה הקטע איתי, קשה לי לשחרר. את הדינמיקה, את החיבור, את הרגש שעם הזמן פשוט המשיך להצטבר. 

ולפעמים אני מצליחה לשחרר. שוקעת עמוק לתוך השגרה האפורה של החיים. כמו פס ייצור שמסרב להיגמר. ופתאום אני נזכרת, זה כמו להיכנס לטראנס שלצאת ממנו מרגיש בלתי אפשרי. 

אז זו בעצם רגרסיה או התפתחות אישית? 

לפני 3 חודשים. יום שבת, 22 בנובמבר 2025 בשעה 15:54

מהרגע הזה שאת כל כך קרובה לגמור ואז נגמרת הטעינה בויברטור. 

🥲

לפני 3 חודשים. יום שישי, 21 בנובמבר 2025 בשעה 14:55

הכרחתי את עצמי להישאר ערה עד הרגע הזה ועכשיו אני סוף סוף מרגישה שלגיטימי ללכת לישון. 

הקלה כשקשה לתאר 

לפני 4 חודשים. יום שני, 17 בנובמבר 2025 בשעה 14:33

לבכות בגלל העבודה? 

זה לא שווה את זה. אבל מרגיש כל כך נחוץ כשאני סוף סוף יושבת לבד בבית. 

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 16 בנובמבר 2025 בשעה 9:15

לא הייתי אומרת שיש לי קטע למבוגרים. 

כאילו זה לא שאני מתהלכת בעולם וזה הפטיש שלי. 

אבל. וזה אבל עם מלא משקל. יש משהו בגברים בני 50+ (ואני עדינה עם גיל הפתיחה פה) שפשוט לא רואים בגברים או אולי נכון יותר להגיד בבחורים של ימינו. 

אני לא יודעת אם זה רמות הטסטוסטרון, הכריזמה או המבט בעיניים שמטריף אותי. 

לא כולם כמובן. אבל היום בעבודה הגיע אחד כזה ואני לא אשקר, השיחה הקצרה איתו היפנטה אותי. 

פאק הפנטזיות שלי רצו לי בראש ובשנייה מאפס למאה החרמנות שלי גאתה. הוא נראה כמו מישהו שהייתי שמחה להכיר ולהיות תחתיו. כנועה, משויכת, חופשיה. 

ואולי זה בכלל לא הוא ואין בו שום דבר מיוחד. אולי זה פשוט יותר מידי זמן שאני משתוקקת. לא יודעת אבל אני יודעת שלראות אותו שוב יהיה נחמד..

לפני 4 חודשים. יום שבת, 15 בנובמבר 2025 בשעה 10:28

אפשר הסחת דעת בבקשה?

תודה 

לפני 4 חודשים. יום חמישי, 13 בנובמבר 2025 בשעה 16:40

מתה לישון ולא מפסיקה לשחזר את הטעות שלי. 

נראלי שבכל זאת אלך לסבב מילואים הקרוב. 

לפני 4 חודשים. יום שלישי, 11 בנובמבר 2025 בשעה 15:15

IDK. I just wanted to say anything at all to you I guess. 

לפני 4 חודשים. יום שני, 10 בנובמבר 2025 בשעה 15:18

ועכשיו נותר להמתין לתוצאות בחרדה. 

לילה טוב לכולם 

A SunFlower 🌻