The secret life of a random good girl

IDK. I just wanted to say anything at all to you I guess. 

ועכשיו נותר להמתין לתוצאות בחרדה. 

לילה טוב לכולם 

A SunFlower 🌻 

לא עשיתי את המבחן. לא הקשבתי בשיעורים. 

ונותר לשאול עד מתי אני לא אעשה את מה שאני צריכה לעשות? 

ידעתי שיהיה לי קשה להצליח בקורס הזה. 

ידעתי שיהיה לי קשה להתמיד. 

והנה עוד רגע שבו אני צריכה שולט שיפקס אותי. 

I really do need to find a new one. 

הבעיה הגדולה ביותר בלהבין באמת שאת צריכה את המקום שלך בעולם השליטה, בהבנה שאת נשלטת וככה טוב לך, היא שאת כמהה לזה כשאין לך את זה. 

זה מחלחל עמוק למחשבות, זה מחרפן אותך ברגעים שבהם השלווה אמורה לעטוף אותך. 

את לא בטוחה מה את צריכה יותר את המגע, את המתח העדין באוויר, אולי את הידיעה שאת לא מחליטה עכשיו. 

וכן אני לא מפסיקה לחשוב על זה בשבוע האחרון. 

זה מעקצץ לי ומפריע לי ומחרפן אותי בכל רגע שיש לי שקט מהכאוס בחיים שלי. 

החלטה אחרי החלטה, תהייה אחרי תהייה, אני מייחלת לשקט. 

רק אומרת 

הפסיכולוג לא זרק אותי. 

אבל כן לקח קשה את זה שלא הגעתי

אז מה עושים אחרי שבוע מתוח, מרגש, מאתגר, משמח ומתיש ברמות? 

רובצים על הספה, מזמינים ג'אנק פוד ולוקחים פאקינג כדור למיגרנה. 

אה כן ופותחים מחשב וממשיכים לעבוד. 

אפילו לא ידעתי שזה קטע. 

אז תגיד לי, למה לא בעצם? 

למה אני לא מתפשטת מולך עכשיו רטובה ומיוחמת? 

למה אני לא מרגישה את זרם ההתרגשות המוכר רץ לו לאורך עמוד השדרה שלי כשאני מולך מוכנה רק לזה? 

למה אני יושבת עכשיו בבית מייחלת להיות שלך הלילה ולמה זה נשאר ייחול ולא הופך למציאות? 

תגיד לי למה אני לא מבקשת את מה שאני רוצה? 

תסביר לי למה גם עכשיו אני רק רוצה ולא מעזה לנסות לקחת. 

איך זה שתמיד שנאתי לשלוח תמונות ופתאום המחשבה מעקצצת לי. 

למה ולמה ולמה ולמה. 

אני תמיד אומרת שהסיבה לא משנה. 

אבל בכל זאת, תגיד לי למה.