אספן הנשמות

אני חי עומד מול המראה ונאנק

מנסה בכל כוחי לשמור עלי

הוא מושך אותי לתהומות לא מוכרים ואני אוהב את ההרגשה

שערותי סומרות ועורי מצטמרר

 מתי יבוא הסוף

אני מצמיד לחזהו סכין קטנה ולוחץ בעדינות

 מרגיש את זרם הדם מטפטף אט אט ומסמן פס דקיק לאורך חזי

 אני מסתכל לו בעיניים ומשחרר בת צחוק

 אני חושב בקול "אני ולא אתה "

הוא חושף לעברי שיניים ומסנן קללה בין שפתיו

והדם מטפטף לאט ומכתים את תחתוניו אני שולח יד מוכתמת למראה ומורח אותה בעצבים

שולח את ידי השניה במהירות ומבקע את המראה לשניים

הוא צוחק עלי ברשעות ואומר עכשיו אנחנו שלושה

דמעה הופיעה לי בזוית העין

כרעתי על ברכיי ונרדמתי

עד מתי?