אספן הנשמות

שמעתי אותם זועקים

שמעתי אותם נשרפים 

קילפתי אותם שכבות שכבות

האימה והריח השרוף כבד מנשוא

גולגלות חשופות

אנשים קטנים

הזמן לא מרפא

השנים עברו

 אך המראות נשארו

טיפות הדם מטפטפות על כתפיי השמוטות 

מנסה אני להתרומם 

אבל המשא כבד

מתי מתי אגיע לאור

החושך מפחיד אותי

החושך מניע אותי

החושך מסתיר אותי

אני מתחמק ממנו

אני מרגיש אותו קרוב

הוא בתוכי

אבל הוא לא לוקח אותי

הוא לוקח את אהוביי

לאט לאט

מנסה לנצח אותי בדרכו שלו

ואני אפילו דמעות של עצב 

לא משחרר 

לא מסוגל

לא יכול

לשחרר.