אספן הנשמות

כשהגרזן מונף באוויר וריח הדם הכבד נישא אל נחירי
יודע אני כי הגעתי את חלקת האלוהים
שערותי סומרות למראה האברים המוטלים בצידי השדה ויודע אני
כי נעשתה מלאכתי נאמנה
פני צבועות בצבעי מלחמה
ולמותני כלי זיני

עומד אני בגיא הנעלם 
וחזי עולה ויורד בהתרגשות
מנסה להסדיר את נשמתי

פרץ האדרנלין  משוטט בדמי

ובשמיים להקת עורבים חגה מחכה לתורה
אני כורע ברך ומוחה אגלי זיעה ודם ממצחי
וחיוך קטן עולה בזוית פי כאשר אני נזכר בך
הרי כל זה בשבילך
תערובת של דם וזיעה
במשחק השח מט שלך
אני המלך ואת מלכתי
אני השחור ואת הלבנה
והעצבות תחלחל לך בלבך
 כדם הנספג באדמה הלחה