שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אספן הנשמות

חושך
לפני 7 שנים. 22 בפברואר 2017 בשעה 14:05

 

שכבתי לי בחושך, שומע את הלמות ליבך.

 מנסה לשחרר את אצבעותי.

 התנוחה אשר הייתי בה שעות גרמה לי לעקצוצים בכל גופי.

 הקשבתי לקולות הצחקוק שלך, 

 קולות תאווה ושמחה על הסעודה שאת מתכננת

 וחושי התחדדו.

 שלפתי מתחת ללשוני סכין גילוח קטנה, למדתי את הטריק הזה בכלא.

 אוף כמה שהייתי רוצה לחזור ברגע הזה לתא האפל.

 הרחתי את האוויר ניסיתי לחוש היכן את, תארתי לעצמי שאת באיזו פינה מקיזה את דמו של איזה כלבלב.

 זעה קרה כיסתה את מיצחי,הבנתי שאת שומרת אותי בתור הקינוח.

 אט אט בניעות קטנות התחלתי לחתוך את סבח הקורים ,מתפלל. 

 אחר שעה ארוכה הייתי חופשי אך עדיין גופי היה מאובן עקב תנוחת הקורבן.

 ואז ראיתי אותך 

 עכבישה לבנה יפיפיה מביטה אלי בשמונת עינייך

נדהמת ולא מבינה,כיצד נחלצתי ממלכודת המוות שלך .

נעת אלי בזריזות כיאה ליצור פראי ונעצרת מולי

הרגשתי את נשימותייך.

הרחתי את הבל פיך.

ועיניי ברקו,הייתי מוקסם וידעתי כיצד לטפל בך

 ליבי דפק בחוזקה ונשימותי התגברו

אוי כמה שרציתי אותך

העברתי את סכין הגילוח וטיפות דם שחורות החלו לבעבע מכף ידי 

התבוננת בי 

ואני 

הושטתי את ידי לכיון פיך

ולרגע קפאת לא האמנת

אך יצר התאווה שלך התגבר על הפליאה 

נתתי לך לטעום את דמי וידעתי  את טעם הניצחון

את כבר שלי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י