נשמתי עמוקות.
הנה אני פה ,יושב במכונית ומחכה,
ידעתי היכן היא עובדת והגעתי חצי שעה לפני הסגירה.
התבוננתי במבנה הגדול ,המכוער ולא הבנתי איך את ילדתי הקטנה ,נבלעת כל יום בפיתחו של מפלצת בטון זו.
יצאתי מרכבי ונכנסתי לבית הקפה הקטן העברתי מבט בעצבות ויכלתי לדמיין אותך יושבת מולו
יושבת שבעת רצון מעצמך
יושבת ומתכננת את המהלך הבא ,את המשתה הפרטי שלך כך אני קורא לו.
והוא כמו אייל מובל לטבח אינו יודע לאן הוא נכנס.
לפתע קלטתי אותך בזוית עיני בקצה הרחוב יוצאת על עקבייך לבושה בגינס הצמוד .
הנחתי את כוס הויסקי על המושב והתחלתי לעקוב אחרייך.
ליבי התחיל לדפוק בחוזקה הרגשתי את פרץ האדרנלין כשעליתי בחופזה בגרם המדרגות
ידי באינסטינקט נשלחה לעבר מכנסי ושלפה אקדח.
ידעתי שיש לי חלון הזדמנויות קצר להכנס.
ידעתי כשאת נכנסת לביתך את מניחה את תיקך בכניסה וממנו חששתי.
ראיתי אותך כבר שולפת את התער מהתיק וגופי הצטמרר .
עמדתי מול דלתך נושם נשימה עמוקה ודופק בקצרה.
מי שם שאלת?
פיצה ,משלוח ,הבאתי ואינני מוצא את המשפחה.
לפתע הדלת נפתחה ועמדת מולי עטופה כולך בחלוק לבן ,התבוננת בי
וכהרף עין הבנת לאיזו מלכודת נכנסת.
ניסית לטרוק את דלתך ,אך רגלי היתה שם בזמן ,ובתנועה מהירה קת אקדחי התנפץ על מצחך.
נפלת לרגע לאחור אך בכוחות אחרונים ניסית לזחול לעבר תיקך
אני כבר הייתי שם .
אזקתי אותך כשידך לאחור ושלפתי את סכיני.
חתכתי את חלוקך וחשפתי עור לבן בוהק שאפילו אותי הפתיע .
התבוננתי בפטמותייך הוורודות ודמעה זלגה מעיני.
קמתי ממך מרוצה והלכתי למטבח .
חיפשתי אלכהול משקה להרגיע את עצביי.
אחרי שעה קלה שמעתי רשרוש ,ראיתי אותך ערה מתפתלת ומנסה להשתחרר.
התקרבתי אלייך וישבתי על בטנך,הרגשתי איך התכווצת כמו חייה ,מפוחדת כששלפתי את הסכין.
שמתי לב שליקקת את שפתייך הסדוקות בצימאון.
צמאה שאלתי ?
התגריתי בך ונהנתי מכל רגע.
לקחתי את סכיני וחתכתי חתך קטן אך עמוק בידי ומיד כשראיתי את טיפות הדם מופיעות
העברתי את ידי מול פיך .
צחקתי כשנפתחו לך העיניים בפליאה אך את ליקקת את הטיפות בתאווה,הרגשתי איך גופך המכווץ משתחרר אט אט.
הורדתי את תחתונייך והסתכלתי .
היית בנויה כמו אלילה ,ירכייך מעוגלות, חזך מלא ושער ערוותך מקוצר.
פתחתי את רגלייך וגהרתי מעלייך,מרגיש את טעם הניצחון.
מרגיש שלקחתי ממך את גופך, מרגיש אותך נלחמת באברי אשר מבקע אותך כמו ספינה בים הקרח הגדול.
ברקע אני שומע את ויולדי לא זיהיתי את התזמורת
אבל זה לא היה אכפת לי.
שכבתי לידך וידי מטפטפת טיפות דם לתוך פיך.
נשמתי עמוקות וחשבתי לעצמי זו מלכה.
לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 18:11