ישבתי ברכב מכווץ.
כולי דרוך למשימה
הלילה היה חשוך והירח לא נראה.
כאילו ידע.
שהחיים תלויים באורו הלבנבן
לפתע ניתן האות ,פרקנו מהרכב במהירות,
והתחלנו לצעוד כמאה קטנות
עד שהגענו לבית הירוק.
התמקמנו כמו עדר זאבים בהיקף הבית וחיכינו שתצאי
לא עבר זמן רב והדלת הראשית נפתחה וקרן אור האירה את אפלולית הרחוב,
זינקתי במהירות והצמדתי אותך לקיר כשאני מצמיד את הסקורפיו שלי לגרונך,
טיפות מעטות של דם אדום טיפטפו ונגרו לכיוון חזך.
לא השמעת קול.
התבוננת בי במבט חודר ועינייך השחורות כאילו מנסות לפענח את שהיה.
רכב התקרב לאט ללא אורות
העמסנו אותך כבולה לתא המטען.
הנסיעה החוצה היתה שקטה ומהירה
את האוויר היה אפשר לחתוך בסכין
ידענו שרק כשנגיע למחסה נהיה בטוחים.
כשהגענו למקום מבטחים
פשטתי את בגדי ונכנסתי להתקלח
המים הרותחים צרבו את בשרי וסחטו ממני קולות כאב ועונג.
כשירדתי במדרגות ,שמעתי אותך נאנקת ונאבקת בכבלייך.
ידעת מה התוכניות.
גופך הלבן היה שרוע על בימת בטון.
הסתכלתי בהתמכרות ליופיו המרהיב,שדייך הנעריות ופטמותייך הזקורות גרמו לי להשמיע אנחת תענוג.
התקרבתי.
העברתי את מבטי הסדיסטי על גופך,התעכבתי קלות על משולש האהבה שלך.
ופתאום הצטמררתי
שוב את גורמת לי לצאת מאיפוס.
הוצאתי מצבר וחיברתי את הקטבים לאצבעות רגלייך
הענקתי לך מעט זרם
התענגתי כשראיתי אותך מתעוותת בכאב
השקט היה כבד
לחשתי לך ברכות לתנוך אוזנך
אם לא תהיי שלי
לא תהיי בכלל
ליבי החל לפעום בחוזקה
חתכתי את כף ידי ונתתי לטיפות הדם הטרי לטפטף לתוך פיך.
חשתי בצמרמורת שלך וראיתי כיצד את מעבירה את לשונך על שפתותייך הסדוקות בציפיה לעוד.
נתתי לך עוד כמה רגעים מעצמי ואחרכך ראיתיך עוצמת עיניים בעירפול חושים.
ישבתי על כיסא
מולך,מנסה להכנס לתוך מחשבותייך האפלות, מנסה להיות חלק מהם.
להבין.
איך להרוג את המפלצת שבך
