אספן הנשמות

נשענתי על עץ

 יכולתי לשמוע את דפיקות ליבי

 רצתי כמה ק"מ על שהגעתי ליער האפל

 היער המוכר

 הריח החזק של הטחב גרם לי סחרחורת קלה

 הסתכלתי על בגדי המוכתמים בדם וחייכתי לעצמי

 היא לא ידעה

 היא לא הבינה שהייתי מכושף

 נתתי לה לנעוץ את ניביה בחזי וכמעט הרגשתי את כדוריות הדם הכחולות שלי מחסלות את האדומות שלה

 נשענתי על העץ וכאבתי בקול חזק

השעה היתה הרבה אחרי חצות

מרחוק שמעתי אותה

 היא כנראה התעוררה

 והבינה שאני קורא לה

 הבינה שהיא צריכה להביא לי את שלל הצייד

 היא הבינה שהיא צריכה להיות  לרגליי

 שנינו אלפות

 שנינו חזקים קשוחים וביחד העולם ידמם

 ספרתי צעדים וניגשתי לעץ חלול

 הוצאתי מתוכו סכין מגואלת ועצם ירך

 נגסתי בעצם בעצבנות

 עצמות מרגיעות אותי

 נשכבתי בתנוחת עובר וחיכיתי לה שתבוא

אני רעב אני רוצה אותה

עכשיו