לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברוך הבא לממלכה שלי

אין פזמון, תרקדו..
לפני 6 שעות. 19 במאי 2024 בשעה 18:52

כן, לא תיארתי לעצמי שמישהו יבין אותי..

למעשה? מעט מאוד יבינו למה התכוונתי,

יופי? איך לעזאזל יופי יכול להיות קללה?

איך?

ובכן…דיי בקלות,

הנה מהשקפת עולם של אישה, ילדה, תינוקת, יפה מה שתרצו,

גדלתי עם אמא שתמיד הרגישה בתחרות איתי ופחדה ממני, אין לי באמת מושג למה,

ועם אבא שרק התגאה בכמה יפה הבת שלו, שגם העניק לה המון זכויות יתר בגלל היותה יפה,

המגבלות שחלות עלי לא חלות על נשים אחרות,

את פרצוף יפה? חובת ההוכחה היא עלייך להוכיח שיש משהו מעבר,

את פרצוף יפה? קרוב לוודאי הגעת לאן שהגעת בחייך כי את פרצוף יפה,

את חיה חיי נוחות? נו…ראיתם איך היא נראת? קרוב לוודאי נשואה למישהו שמממן לה את כל הנוחות הזו,

הטרדות מיניות? אמנם זה נפוץ, נפוץ מידיי לצערי,

ועדיין..

ביחס לכל החברות שלי, ויש לי הרבה, ביחס לכולן כמות ההטרדות שקיבלתי הייתה בפער משמעותי מידי מהן,

בגיל צעיר בפער משמעותי מהן,

ובסיטואציות הזייתיות שאפילו לא אחת מהן חוותה בעצמה לבד,

אני לא באמת יכולה לצאת לבלות ללא שמירה עלי,

וכן כשאני מתכוונת לשמירה כוונתי לגבר שיהיה שם נוכח למקרה ו..

ותתפלאו, אבל אם לא יהיה מדובר במקום בדסמי קרוב לוודאי שזה יסתיים במקרה ו..

חברים? ובכן זה מתחלק לשניים,

אבל את חייבת לברור היטב היטב, להבין מי נמצא שם מתוך אינטרס,

מי רואה בך סמל סטטוס מסויים,

מי סתם ממתין לרגע של חולשה לנצל,

מי שם לתת לך את הלב והנשמה,

ומי שם כדי לשרוף לך אותה,

וגם שם את מוצאת חברות אמת שלך, חברות ילדות שלך, נמנעות, פשוט נמנעות מלהכיר לך גברים שהן נמצאות איתם שחלילה לא יתחילו איתי או יתחילו לחפש אותי פתאום, כפי שקרה בעבר,

לנסות להסביר כיצד זה מרגיש?

ובאשר לגברים, ובכן… אם הוא לא הומו? קרוב לוודאי שהוא מחכה לי בפינה.. ואם לא? ובאמת אלו פאקינג יחידי סגולה צריך לשמור אותם קרוב, קרוב מאוד,

דברים טריוויאליים כמו להיכנס למקום כלשהו וזה לא משנה אם מדובר במסעדה, מועדון, מסיבה, הליכה סתמית ברחוב, או יום הורים, מלווים במבטים,

זה לא ממש משנה גברים או נשים, פשוט מבטים,

תחשבו לרגע על מצב בו לא בא לכם על תשומת הלב הזאת, אבל מלבד ללהסתגר בבית? אין לכם ממש ברירה כי אם תצאו, זה יהיה חלק בלתי נפרד,

אלא אם לא תשמרו על קשר עין עם אף אחד, אתם בעולם שלכם פשוט,

טוענים שאני לא נגישה וסנובית, כי כשאני מגיעה למקום  או הולכת ברחוב אני לא מסתכלת על אף אחד אלא על הדרך קדימה עד לרגע בו אני מגיעה ליעד,

וכמובן לא מפתחת שיח, או מגיבה במידה וניגשים,

זה בדיוק מאותה הסיבה שאין לי עניין לשים לב מי הביט בי ולמה, ושחלילה לא יחשבו שקשר עין סתמי הוא הזמנה לשיח, ולכן..

זה יכול להיות נחמד ליום, למידי פעם, לא כשזה באופן גורף ויומיומי.

 


אל תדאגו, גם לאחר הפוסט הזה לא חשבתי שתבינו,

אבל זה הפלטפורמה שלי לפרוק מבינים?

זה נכתב עבורי, לא עבורכם.

לפני 10 שעות. 19 במאי 2024 בשעה 14:18

אתמול חבר שאל אותי בשיחה כבדה ורצינית שניהלנו,

האם הייתי מעוניינת להיות פחות יפה מכפי שאני,

זאת אומרת, לא אישה יפה במיוחד,

עניתי שכן,

הוא היה נורא מופתע מהתשובה ואמר לי,

אני מדבר על להיראות כמו **** או *** חברות שלך,

הוא טען שהן חמודות, גם זה בקושי..

אני אמרתי שלדעתי הן יותר מחמודות, ושכן לא הייתה לי בעיה,

הוא היה ממש מופתע..

האמת? שאני גם דיי בטוחה שהוא חושב שחירטטתי בכלל,

זה לא הרגיש לו אמין במיוחד, בוודאי שלא הגיוני..

חזרתי הביתה, ישבת איתי במרפסת ודיברנו ואמרתי לך שהוא שאל אותי שאלה כזאת,

הסתכלת עלי בהלם עוד לפני שבכלל סיימתי להסביר, ואמרת לי ״בחיים לא הייתי שואל שאלה כזאת,

כי אני יודע מה תהיה התשובה לזה״,

עניתי לך שלא כולם מכירים אותי כמוך,

ענית לי שאתה יודע שזאת יותר הקללה שלי מהברכה שלי,

והדבר היחידי שיכולתי אני לחשוב עליו בכל זה,

זה שמעולם לא באמת הסתכלתי על אף אחת עם רצון להיות יותר כמוה,

לא חשבתי על זה מעולם,

וזה הרגיש מוזר, מאוד מוזר פתאום להסתכל על חברה ולהגיד לעצמי וואלה כן… הייתי מוכנה קל!

מוזרה יותר הייתה התגובה שלו,

של מה?! אין מצב שתוותרי על כל היופי הזה בשביל להיות מישהי חמודה/מכוערת,

עניתי לו שדווקא יש..

שאף אחד לא באמת שאל אותי, אבל אם הייתה לי זכות הבחירה?

קל!

קללללל!

ראבק! הלוואי יכולתי להיות קצת פחות,

קצת… קצת יותר להשתלב, ולא להתבלט,

קצת פחות למשוך תשומת לב שאני לא מעוניינת בה ולא ביקשתי אותה,

קצת פחות.

 

 

יש ימים שלא בא לי לראות אף אחד, ושאף אחד לא יראה אותי,

בימים כאלה אני פשוט חובשת כובע שמכסה לפחות חצי פנים,

את החצי החשוב כמובן.

לפני שבוע. 12 במאי 2024 בשעה 6:33

למה?

למה את לא יכולה?

למה את לא מנסה, למה את אפילו לא שוקלת?

אתה שואל אותי,

ואני עונה לך שזה כי אין טעם,

אתה לא מצליח להבין,

ואני כבר לא בטוחה האם אני מצליחה להסביר את עצמי,

אני כבר לא בטוחה האם מילים יצליחו בכלל לשקף את מה שאני מרגישה כרגע,

כן אני יודעת, אתה מביט בי ורואה אותי עדיין חדורת מטרה, עם מוטיבציה ותוכניות,

באנרגיות שהם לרוב חיוביות,

אין לך באמת מושג מה מתחולל בפנים אם בכלל,

אתה מבין?

בחרתי לשתף אותך קודם, לתת לך לראות את הרגעים הפחות חזקים שבי,

את הרגעים הפחות יפים אלה שלא מצטלמים היטב לסטורי, ולא מרבים לכתוב עליהם,

צלקות וטראומות, חוויות כאלה ואחרות,

רגעים יפים וקשים, גדלתי למציאות מעוותת,

כנראה שאפילו אני עדיין לא מבינה עד כמה מעוותת היא הייתה,

ולא, לא לפסיכולוגית שלי ולא לי יש מושג איך למרות הכל אני האישה שאני היום,

מה שאני יודעת להגיד זה שחונכתי, שלא משנה מה, לעולם לא לסמוך על אף אחד/ת,

זה נאמר לי מאז ומעולם ועד היום, לא להאמין, ולא לסמוך על אף אחד,

אתה מבין? אבא שלי חלחל לי את זה מאז שאני זוכרת את עצמי,

ולא רק הוא,

ולמעשה? גם המציאות לא הוכיחה אחרת,

ולמרות הכל עדיין בחרתי להאמין בך, ולסמוך עליך,

ואתה? אתה לקחת את כל האמון הזה שנתתי,

האמון העיוור הזה, וניפצת אותו שוב, ושוב, ושוב,

השתמשת בו כדי לפגוע בי, במעשים שלך, בשקרים שלך,

ועכשיו אתה עוד תוהה,

מדוע אני לא מוכנה אפילו לשקול לסמוך, ולהאמין בך או לך שוב.

 


טוענים שיש לי אובר בטחון עצמי,

שלא נותנים אמון מלא לחלוטין באף אחד,

אבל אם האלטרנטיבה זה להתחיל לבדוק כל אינפורמציה ממנו, או אפילו לחטט לו בהודעות על מנת לחפש משהו,

ובכן…

מעדיפה להישאר עם הבטחון הזה שיש לי,

ולא להפוך את חיי לאיזה דרמה אובססיבית במבוססת על חוסר בטחון בשל פגיעה באמון.

לפני שבוע. 11 במאי 2024 בשעה 14:08

מאמי עם כמות העריכה שאת/ה עושה לתמונות שלך

ובכן….

את/ה מזהה את עצמך?!

לא באמת!

 

בנות/ים אני לגמרי יכולה להבין עריכה, 

שינוי תאורה, טשטוש, החלקה וכו׳, 

אבל בחייאת! אולי דיי להגזמות?!

אתם לא יכולים לשים תמונה שמנותקת לחלוטין ממי שאתם במציאות, פשוט לא!

זה הטעיית הציבור,

את לא נראת ככה,

אז למה סתם? למה? 

למה להציב מראש רף לא הגיוני למשהו לא הגיוני, 

ואז לא להבין את פשר התגובות שאתם מקבלים..

פורפורציות,

תערכו תמונות אין בעיה, אין בעיה בכלל,

רק לא לעשות שינויים בלתי הגיוניים..

 

 

נ.ב

פילטרים זה לא שינוי הגיוני, אלא הטעיית הציבור,

כן גם לא של הטיקטוק, ולא, לא של אף רשת אחרת.

 

לפני שבוע. 10 במאי 2024 בשעה 18:43

נו את אוהבת שהוא לקח את האופי שלך? היא שואלת אותי על הקטן שלי,

אמרתי לה שכן, באמת? היא שאלה,

עניתי שכן, שאמנם עבורי זה מאתגר כאמא, אבל אני שקטה בפנים כי יודעת שתהיה לו מסוגלות להתמודד היטב עם דברים,

ושהוא יהיה מסודר בחיים,

כמו שאת מסודרת? היא שאלה בטון מזלזל,

כן, והרבה יותר ממני,

לא ריאלית, היא אמרה את נשמעת לי לא ריאלית,

כאילו את חיה בעולם מדומיין,

לי… שאני הכי ריאלית שיש,

חיה במציאות מדומיינת,

לי, שערה לכל המתרחש מסביב ונלחמת להמשיך קדימה,

את זוכרת את השיחה שעשינו אצלי בחנות לפני 7 שנים?

זוכרת..

זוכרת מה אמרתי לך? היא שאלה

זוכרת, היא פשוט אמרה כל כך הרבה דברים מהסוג שצורב לך את הנשמה כך שאיך לעזאזל אפשר לשכוח?

ואז היא פשוט הביטה בי, וחזרה על המשפט האחרון שאמרה לי,

לאחר ששאלתי אותה האם היא חושבת שיש בי גם דברים טובים,

היא ענתה לי אז ״הידיים שלך, וגם איתן את לא עושה כלום״

חזרה על אותו המשפט, נוסח טיפה שונה עכשיו זה היה הידיים שלך ואת לא עושה כלום מבזבזת את הכישרון שלך, אותו הדבר היום,

אמרתי לה שלדעתי היא לא מעריכה אותי,

אמרה שזה לא שייך להערכה,

לא התווכחתי, מה הטעם? מה זה יועיל או ישנה?

אני כבר מזמן הפסקתי לחפש את האישורים שלה,

אני יודעת מי אני,

אני יודעת מה היכולות שלי,

אני יודעת מה המסוגלות שלי,

כפי שאני יודעת, שכל פרט ופרט, וכל דבר ודבר ממה שטרחתי לשבת, ולתכנן,

אני איישם, כל פרט ופרט,

וגם אם בדרך יהיו כשלונות, אכזבות, דברים בלתי צפויים,

לא אתייאש, כי אני יודעת שאגיע לכל אותם הדברים,

זה רק עניין של זמן, תוכנית נכונה, דרך ועבודה קשה,

ואמנם היא חושבת שאני עצלנית, אבל אני ממש לא,

ואני לא כאן להוכיח לה או לאף אחד אחר שום דבר,

מלבד לעצמי,

והרי כבר השגתי וכבר בניתי את עצמי,

ואני? אני יודעת שזה בידיים שלי ושלי בלבד,

כפי שאני יודעת שאיישם הכל,

כפי שאני גם יודעת שאז שוב אשמע את המילים אני גאה בך ממנה, כפי ששמעתי לראשונה לא לפני כל כך הרבה זמן,

כששאלתי במה היא ענתה לי כי את בנית את עצמך, את הקריירה שלך,

אני רואה איך את מצליחה,

לא הבנתי להיכן זה נעלם פתאום כל הגאווה הזאת,

זה גם לא כל כך משנה,

הייתי מופתעת אז,

פחות מופתעת עכשיו,

זה פשוט מותנה זה הכל, תוכיחי לי שאת שווה,

הכל תלוי בלהוכיח,

ואני? לא כאן להוכיח, או להתווכח, או לשנות את דעתך יותר,

אני כאן, עבור עצמי, עבור הילד שלי,

ועבור המטרות שלי בחיים.

 

כשהייתי ילדה, לא היה אף אחד שהאמין בי, אף אחד מסביב להגיד לי כמה טובה ומוצלחת אני יכולה להיות, להיפך, דאגו להוריד אותי, ולספר לי כמה לא אצליח ולא יצא ממני שום דבר, מלבד לאישה יפה כמובן, נתון מולד אין ממש מה לעשות איתו,

היום? אני לא זקוקה לאף אחד עבור זה, יש לי את עצמי להזכיר לעצמי, שאני מדהימה בדיוק כפי שאני, ואת עצמי להאמין בעצמי, וביכולות שלי שעד כה לא איכזבו,

ומכאן? יש לי רק לאן לעלות.


מצחיק לגלות שגם אז לא שונה מהיום

לא השתנה שום דבר כשזה נוגע אלייה 👇🏻

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=97883&postid=640558

 

לפני שבוע. 9 במאי 2024 בשעה 7:39

פינה קבועה באינסטה,

למעשה ביקשו שאפתח אחת,

ובגדול? מאמינה שזה מתאים גם ואולי בעיקר לפלטפורמה הזאת,

בפינת הקפה שלי בבית יש לי מעמד לכרטיסיות מוטיבציה,

כל יום משפט,

שוקלת להעלות גם לכם לכאן,

המשפט מהבוקר 👇🏻

לפני שבוע. 8 במאי 2024 בשעה 18:57

המצקצקים שטוענים שאני חיה בסרט,

אל תשכחו שזה בדיוק אותו הסרט שהייתם 

מתים לחיות בו. 🥳 

 

נ.ב

קנאה עושה קמטים, ועוד ועוד מחלות…

לא חבל?!

לפני שבוע. 6 במאי 2024 בשעה 17:13

נפגשתי עם חברה היום,

אלינו הצטרפה אחת נוספת, התחילה שיחה,

ואז היא שיתפה שהיא עוברת פרידה מזה כחצי שנה,

מאחר ואני באותו המצב הרגיש לה נורא נוח לשתף 

שהיא דיי מנותקת ומשתדלת מאוד להסתגל למצב החדש,

אמרתי לה שזה בסדר,

זה בסדר שתרגישי כל מה שאת חווה ומרגישה, תני לזה מקום,

תאפשרי לעצמך,

זה בסדר שיהיה מאוד קשה לשחרר את הילדים,

וזה גם בסדר אם טרם התחלת להנות בזמן שאת בלעדיהם,

הרי בנית בית, זוגיות משפחה וילדים במשך כ-15 שנים, אז מדוע את מצפה להסתגל לזר וללא מוכר כל כך מהר?

תאפשרי לעצמך את הזמן,

זה בסדר שאת מרגישה שאת בעומס מטורף ושאינך מצליחה להתאפס על כל הדברים,

את תמצאי את הדרך,

לבסוף את תמצאי את הדרך שנכונה לך, והכל ישוב למקום שונה אבל נכון עבורך,

המלצתי לה לעת עתה להתרכז פשוט במה שעושה לה טוב ונעים, לא דברים גדולים,

הדברים הקטנים,

זה יכול להיות שיר, ריח, ספורט או כל דבר אחר, 

שפשוט גורם לה להרגיש טוב יותר,

למצוא את הדבר הקטן הזה, ולהתחיל ממנו את הבוקר בכל יום,

היא שאלה לשלי,

אמרתי לה קפה הבוקר שלי, עם המוזיקה שאני אוהבת, הריחות שאני אוהבת, וכעת גם משפט מוטיבציה לכל יום.

לכל אחד מאיתנו יש את הדברים הקטנים האלה,

היא רק צריכה למצוא..

 

הפינה המהממת שלי.

לפני 3 שבועות. 24 באפריל 2024 בשעה 13:50

יש מקומות עליהם צריך להיות כתוב בענק

זהירות, רעל!

 

 

לפני 3 שבועות. 23 באפריל 2024 בשעה 8:04

אני גיליתי מה הדבר הכי שווה

כשאת לבד ללא הילד וללא שגרת עבודה

מקלחת! 

כן, כן..

שתקום זאת שלא מנצלת את זה לדפוק מקלחת של שעה,

במים רותחים!

עם מוזיקה בפול ווליום..💁🏼‍♀️