צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברוך הבא לממלכה שלי

אין פזמון, תרקדו..
לפני 7 חודשים. 12 באפריל 2024 בשעה 15:27

שוכבות במיטה רגע לפני שנץ,

ואז היא משתפת אותי בפנטזיה מינית שיש לה כבר שנים,

שהיא הצליחה לשתף רק 2 אנשים בעולם מרוב מבוכה ובושה,

אני כולי כבר סקרנית,

אומרת לה נו.. במה מדובר מה זה כבר יכול להיות,

ההיא בפרצוף ילדותי ומתוק, אדומה כולה עוד לפני שיצאה לה מילה מהפה, ממלמלת לי יש לי פנטזיית אונס,

אני ממש נדלקת מזה,

אני בתגובה אוקיי פנטזיית אונס, נו…זה בנאלי בעולם שלנו יפה שלי,

ההיא בהלם חיה, רגע, אני לא מוזרה?

לא יפה שלי, את בנאלית! 😂

 

 

וזה השלב בו אני יושבת לחשוב האם היא שיתפה אותי כי נוח, וכי אני אחלה חברה,

או כי אומרת לעצמה יש לה זכר שמשרת אותה והיא קוראת לו כלבה, כמה מוזר זה אונס?!

לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 15:31

בואו נדבר על זה רגע (וכשאני אומרת בואו הכוונה אל אנוכי ואלי כמובן)..

אני שמנה בנפש,

כן כן, יש דבר כזה שמנה בנפש,

זה אומר שלא בהכרח יהיה לי מקום לאכול את כל מה שאני רוצה…

ועדיין, אני אזמין ולפחות אטעם מהכל 💁🏼‍♀️,

עכשיו יש פה בעיה אתם מבינים?

בעיה!!! 

כי כל דבר שאני מכניסה לפה בתקופה האחרונה גורם לי לכאבים מהגיהנום,

זה לא באמת משנה מה אני יאכל, זה הולך לכאוב בסוף..

עכשיו,

מצד אחד אני חייבת באמת חייבת לאכול כי אחרת לאן אגיע? 

זקוקה לכל קילוגרם,

מהצד השני?

אני עם אופי של שמנה! משמע שבא לי כל כך הרבה דברים טעימים,

כל כך בא לי! והרוב לא ממש….. 

עכשיו חצי נחמה זה כשאני אומרת לעצמי היי שטויות..

שבועיים שלושה של הקפדה בתזונה, ההליקובקטר (הבן של זו**) נעלם, וחוזרים לאכול ולחיות,

רק שהפעם זה לא עובר…

ויקח לזה זמן לעבור, ועוד לא עבר חודש ואני מתחילה להתייאש כבר, ולמה למה הפצע הזה כל כך פאקינג כואב לעזאזל!

לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 7:45

יש מעט מאוד דברים שיכולים ממש אבל ממש 

להוציא אותי מדעתי, 

במחשבה שניה אולי לא כל כך מעט, 

בכל מקרה, אחד מהעיקריים שבהם,

שממש יגרום לי לעשות X ולא להיות מעוניינת בשום אינטרקציה כלשהי אי פעם,

זה כשאני רואה שמנסים להוריד לאישה אחרת,

על אחת כמה וכמה, כשמדובר באישה לאישה, ובזה אתמקד כי…

זה?! וואו… אני ליטרלי יכולה לאבד עשתונות,

יוצא ממני מיד צד מגונן, ומכנגד דורסני,

קשה לי, באמת שקשה לי להכיל אישה חסרת בטחון, שמנסה לרכב על גב של אישה אחרת, ולהרים לעצמה על ידיי הקטנה של אחרת,

זה לא באמת משנה אם מדובר באישה עם בטחון שההערה הדבילית שהופנתה כלפיה היא ממנה והלאה, ואינה משפיעה עליה בשום צורה,

אבל כאשר מדובר במישהי? שלא בטוחה בעצמה,

וכשאת אמורה להיות ״חברה״ שלה, כשברור שלאף אחת מהן הבטחון אינו בשיא, ובכן….

זה כבר רע! כמה רע?

רע!

ברמה של אם לא אשלוט על עצמי ואשתוק, קרוב לוודאי שאדרוס אותה בצורה שלא בטוח שהיא בכלל תתאושש,

לא כי אני אדם רע, רק כי אגיד לה כמה אישה שפלה היא שעל מנת להרים לעצמה היא צריכה להוריד את מי שאמורה להיות חברה שלה,

שהיא כמובן מודעת לעובדה שגם אצלה הבטחון לא בשמיים,

אבל על מנת להתבלט ולהרגיש מישהי חשובה מספיק, היא תרכב לה על הגב,

זה דוחה בעיניי,

זה לא נשי בעיניי, וסופר נבזי ודוחה!

אישה לאישה מלכה זה לא סתם משפט, זאת דרך חיים,

תלמדו להרים אחת את השניה,

לפרגן אחת לשניה, ולדחוף אחת את השניה קדימה,

כי עצם זה שתנסי להוריד אחרת לא באמת ירים אותך למעלה, כן גם לא את הבטחון הרעוע שלך,

הוא ישאר בדיוק כפי שהוא, כי בטחון זה משהו שמגיע מבפנים,

שמתחיל בערך העצמי שלך, עד כמה את באמת מעריכה,

אוהבת ומקבלת את עצמך כפי שאת,

עם הדברים היפים בך ועם חוסר השלמות שבך,

תהיו טובות, תרימו אחת לשניה, כשאת מרימה לאחרת גרמת לה להרגיש טוב יותר עם עצמה,

והרגשת טוב יותר עם עצמך, כי היא תעריך את זה ותגיב לך חזרה, וגם אם לא אז..פרגון לא עולה כסף!

רוצה להעלות את הבטחון שלך?

אל תורידי אחרות, תרימי להן, 

גם לא ממליצה להסתכל על מה יש לאחרת שאין לך,

מה ששלך שלך,

אבל זה כבר לפוסט אחר.

לפני 7 חודשים. 7 באפריל 2024 בשעה 10:33

אז התלוננתי הבוקר על הנסיעות פה במרכז,

שעדיף להתנייד בדרך אחרת כי פשוט כל נסיעה קצרה פה הופכת לחצי שעה מינימום,

וחניה?

ובכן…כשיש רכב גדול זה בכלל סיוט!

קיבלתי הצעת ייעול להוציא רישיון על אופנוע, ולהתנייד איתו,

בגדול? 0 פקקים, אין צורך להתענות עם חניה,

נשמע מקסים,

אבל…

Did you look at me?

כי לא באמת יכול להיות שזה עלה ברצינות…

הנה שניה אני מקריבה את הנוחות שלי (שאני מעריכה מאוד ואוהבת אגב), כדי לא לחפש חניה,

כן לא יקרה.. לא בנויה לזה,

מעדיפה מזגן ולא רוח מעצבנת נסיעה שלמה,

מעדיפה לחפש חניה ולא שחלילה יוריד אותי רכב ואמרח על איזה כביש, 

בקיצור כנראה שאמשיך להתענות בחיפושי חנייה פה 🤦🏼‍♀️

לפני 7 חודשים. 2 באפריל 2024 בשעה 19:09

לפני 7 שנים מעט יותר.. 

כשהייתי במקום נמוך (ביחס אלי בכל זאת) שלי

אמרת לי את המשפט ״מה זורם לך בוורידים קרח?!, ממה את עשויה?!״

לפני מספר לילות כשאני במקום נמוך (שוב, ביחס אלי) שלי

אמרת לי את המשפט ״לא מאמינה שאני שומעת את זה ולא רואה כרגע, 

הקרח בוורידים שלך מפשיר״

בשני המקרים לא שמחתי לשמוע את זה,

בשני המקרים לא הבנתי, למה בעצם..את אומרת את זה?

נ.ב

קרח מעולם לא היה שם.

לפני 7 חודשים. 1 באפריל 2024 בשעה 15:40

דיי עם זה כבר!

דיי לדפוק בי מבטים מקריפים!

דיי לעקוב אחריי בקטע מטריד וכשאני מתחמקת לצעוק לי!

מספיק לשאול אותי כמה פעמים בחיי שמעתי את זה ולצחוק!

מספיק לבקש ממני תמונה/הקדשה!

דיי לצעוק לי סנובית ושאתם מורידים לי עוקב!

זאת בכלל לא אני! 

 

אנחנו לא באמת דומות, האף שלי קטן יותר,

והגבות שלה מלאות יותר,

נ.ב 

מתנצלת שירדו לך עוקבים.

 

לפני 7 חודשים. 27 במרץ 2024 בשעה 14:24

מכירים את זה

שיש בכם דחף עז לעשות משהו,

הידיים מגרדות,

הגוף לא נינוח,

ואת יודעת, פשוט יודעת שאין באמת טעם, זה מיותר,

למעשה?

את ממש משתדלת לשמור על איפוק,

וזה חתיכת אתגר עם דחיית הסיפוקים שיש לי,

אבל….

אני עדיין אהיה המבוגרת האחראית, ולא אעשה עם זה כלום,

בעצם… אולי בכל זאת?

יש לי חולשה לפאנצ׳ים טובים… 

ואני ממש ממש אבל ממש מתקשה לעצור את החיוך הזדוני שלי ברגעים האלה,

בקיצור, אעדכן.. 😈

לפני 8 חודשים. 26 במרץ 2024 בשעה 7:18

להיות גבר זה לא לדעת לדקלם תכונות של כזה,

אלא ליישם ובאמת לפעול ככה,

מודה, יש לי מעט בחילה..

 

הכי חשוב?

תמשיך בדיוק במה שאתה עושה, כפי שאתה עושה,

אתה ממש עוזר לי למחוק אותך מכל חלקה טובה שהייתה אי פעם 🥳

לפני 8 חודשים. 18 במרץ 2024 בשעה 15:21

כאילו כבר דיי התרגלתי לקונספט הזה בחיים של

הכל חייב להיות קיצוני בצורה בלתי הגיונית אצלך,

אבל בחייאת!

הפעם זה פאקינג מוגזם…

אפשר דיי?!

 

 

נ.ב

Game on 🥳

לפני 8 חודשים. 17 במרץ 2024 בשעה 13:18

לילד בן 3

שאתם נפרדים, שאבא ואמא אוהבים מאוד אחד את השני, וגם אותו הכי שבעולם,

אבל שאנחנו גם מתווכחים ורבים,

כפי שהוא מתווכח עם חברים לגן,

וכשאנחנו מתווכחים לא נעים לנו לצעוק אחד על השני, ולכעוס,

אז אבא ואמא החליטו שיהיה טוב יותר אם הם יגורו רחוק יותר אחד מהשני,

ואנחנו תמיד נאהב אותך הכי שיש,

ותמיד נדאג לך הכי שיש,

ויהיה לך בית עם אבא, ובית עם אמא, 

עברו רק 2 דקות מהשיחה עד ללא רוצה הראשון,

ניסה להתחמק מהשיחה,

סרב לקבל את זה,

חזר שוב ושוב שלא בא לו, והוא לא רוצה,

לסיום, פרצוף זועף על שנינו,

מסרב לדבר עם שנינו,

וכועס על שנינו,

תכלס? צודק.. יש לו על מה.