ברוך הבא לממלכה שלי

מילה גדולה מידיי אה?

לעיתים אני מוצאת את עצמי מופתעת מתמימות של אנשים מסביב,

במקום מסויים הייתי אולי רוצה גם מעט מההסתכלות התמימה והיפה שיש להם על העולם,

לראות את כל בני אדם כמשהו טוב, וחיובי,

להאמין שיש אנשים טובים באמצע הדרך,

ושזה בסדר ואפילו רצוי להאמין באנשים,

לצערי הילדות הנהדרת שלי לא ממש איפשרה לי לתת אמון באנשים,

למעשה דיי גדלתי למוטו ״אין דבר כזה חברים, לכולם יש אינטרסים״

במקום מסויים המשפט הזה מוקצן אמנם, אבל זה נכון אנחנו אנשים ולכולנו יש אינטרסים כאלה ואחרים,

זה לא בהכרח אומר שהם שליליים, ועדיין..

אמון

מילה עצומה עבורי,

אני לא נוטה להאמין בבני אדם,

אני נוטה להישמר ולהיזהר,

למעשה לימדו אותי שפשוט לא,

אל תאמיני באף אחד מלבד לעצמך, ככה את שומרת על עצמך,

ככה את לא מסתמכת על אף אחד אף פעם,

זה את לעצמך תמיד,

ככה לא יכולים לפגוע בך, או לאכזב אותך,

יש לי המון חברים, באמת המון,

מעט מאוד שקרובים מספיק,

ומי שקרוב מספיק אלו רק חברי הנפש שלי,

אלה שמכירים אותי, את האני הפנימי שלי,

וגם איתם אני תמיד לוקחת בחשבון את האפשרות שהם יאכזבו אותי,

שיפגעו בי בדרך כזאת או אחרת או סתם פשוט לא יבינו אותי ולכן..

אני בוחרת מראש מה לחשוף כמה לחשוף ואם בכלל,

יש רק אדם אחד בעולם הזה

שמכיר את כולי, 

פעם אחת ויחידה בחיים שבחרתי לקפוץ ראש למים,

ככה כפי שאני הכי חשופה הכי גלויה שיש,

מה כבר יכול להיות?

אז הוא יכיר וידע את כל השדים שבך, 

את כל הדרך הארוכה שעברת, 

את מה שעיצב אותך להיות מי שאת,

את כל מה שכאב, הכאיב, פגע, ולבסוף חישל אותך להיות התוצרת הזאת שנקראת את,

אז קפצתי למים.. מודה הייתי סופר גאה בעצמי,

אני? משתפת הכל, שופכת את הקרביים החוצה,

אפילו תהיות ומחשבות שהם רק עבורי ושלי,

שיצא איך שיצא לא ממש אכפת לי,

זה מי שאני, לי טוב עם עצמי, אני? אני גאה בעצמי..

ואני?

אני סומכת עליו מספיק על מנת שיכיר אותי,

סומכת עליו מספיק שלא יפגע בי,

אדם אחד ואחד בלבד,

שהרגשתי שנתתי לו את כולי ובאמת נתתי,

נתתי את הדבר הכי גדול שיכולתי לתת את האמון שלי,

לא קרוב, לא באמצע, לא ליד.. אמון מלא!

ולאישה כמוני, שחוותה את החיים כשהיא מסתמכת רק על עצמה,

שיודעת להאמין רק בעצמה,

שיודעת להתמודד מול הכל ועם הכל לבדה,

שהציבה אלפי חומות מסביב ללב שלה,

אמון, זה הכל!

כשאנו מתחילים מערכות יחסים אנחנו תמיד לוקחים בחשבון,

היי..יש סיכוי שהאדם הזה יפגע בי בסוף,

כי מערכות יחסים הן דבר מורכב,

וזה בסדר, אנחנו אמורים להיפגע, לטעות, לפשל, וגם לדעת לגדול ולצמוח טובים יותר מזה,

אבל גם שם… יש צפי כלשהו..

נקרא לזה טבלת סיכונים, מה עלול לפגוע בי, והאם אני מוכן לזה במידה וזה יקרה,

ובטבלה שלי איתך ובכן… יצאתי מופסדת מכל הכיוונים,

איכזבת, פגעת, שיקרת, ניצלת, 

ואף התעלת על עצמך והגדלת לעשות דברים שמעולם לא צפיתי קודם.

ואחרי כל זה אני רק רוצה להגיד לך תודה,

כי אתה, כן אתה…השיעור הכי גדול שלי בחיים.