לפני 8 שנים. 4 בספטמבר 2016 בשעה 17:06
זה האיש שלי. זה שכמעט נפרדנו דרכנו. זה שהצליח לעמוד מול התקפי כעס וחוסר אמון וגם בבושתי עליהם ידע להכיל אותי ולקבל אותי, למרות הקושי והתסכול פעם אחר פעם להתמודד עם זה.
האיש שהיה אמור להיות סטוצ. זיון חד פעמי נחמד ושובב והפך להיות משמעותי כל כך עבורי. חבר ומאהב.
אני רק מבקשת להטיב איתו, לתת לו כל מה שאני יכולה, לשמוע אותו צוחק. אני אוהבת לשמוע אותו צוחק. לשמוע אותו גומר, לשכב איתו עירומים במיטה מחובקים, בוהים אחד בשנייה ללא מילים.
אוהבת להעביר את האצבעות שלי לאורך תווי הפנים שלו, לראות אותו מביט בי במבט בוחן וגורם לי לחייך. אוהבת שהוא מנשק אותי, מלטפ אותי אחרי שכבר ממש כואב, אוספ אותי לתוכו כמו תינוקת עד שאני נרדמת, עם הליטופים שלו. מרגישה הכי מוגנת שאפשר, הכי אהובה שאפשר, הכי שלמה שיש.
כל הלילה מביטה עליו, מדברת אליו בראשי ומספרת לו כמה אני אוהבת אותו על מי שהוא, על מה שהוא. על זה שהוא עוד כאן איתי. אני רוצה עוד יותר גבוה. רומנטי-לא רומנטי. אני פשוט אוהבת את האיש. והוא שלי ואני שלו. ואני מאושרת עכשיו, טוב לי.
וכך עבר עלינו הסופ"ש,
נפגשנו בליל שישי בכניסה למסיבת חילופי זוגות באזור המרכז, לבשתי שמלת גופיה שחורה קצרצרה שובבה בלי תחתונים וסנדל עקב שחור. חיכיתי נרגשת בכניסה שיגיע, שאוכל כבר לראות אותו, לחבק אותו. לעמוד לידו,איתו.
פגשנו במסיבה שלל דמויות וטיפוסים מכל הסוגים, רוקדים ומתחרמנים על ספות ועל שפת הבריכה.
בשלב מסוים החלטנו לעלות לחדרים למעלה, אני דיי מסוחררת ולא בטוחה ממה יותר, מהאלכוהול שזרם לי בדם או מהמחשבה שאני הולכת להתמסר בדרכי, בדרכנו, בפעם הראשונה מחוצ לפרטיות חדר השינה שלנו. עוד במדרגות שטיפסנו לחדר ידעתי שאני אגרום לכל גבר במסיבה הזו לקנא בו, ולכל אישה לרצות להרוג אותי כי אני מעזה לעשות מה שהיא לא תעז לעולם. בכניסה לאחד החדרים נתקלנו בזוג. "שמעתי שאת מנשקת נהדר" היא אומרת לי ומבקשת לבדוק את הנושא. אני מסתכלת על י' לחפש ממנו תגובה אבל נראה שהוא משועשע מעט ובלי ממש להסכים או לסרב היא נישקה אותי. כשבעלה ביקש לבדוק בעצמו, כבר סירבתי בנימוס והמשכנו הלאה בסקירת החדרים.
פרשנו לחדר חשוך ופינתי. מוציאה את איברו מהתחתון ומכניסה אותו לפה רעבה לטעם שלו. זוג נכנס לחדר ומתחיל להתעסק לידנו, אנחנו מודעים להם-אבל בוחרים להמשיך בשלנו. י' משך אותי לשבת עליו. אחרי שבוע שלא ראיתי אותו, החדירה הראשונה הרגישה לי כזו בתולית, ראיתי צבעים.
הזוג השני מתלבש והולך. אנחנו מצחקקים ביננו, לא עברו הרי יותר מ7-10 דקות והוא כבר גמר...
אני נשכבת עליו, חזה לחזה מרגישה סינכרון בנשימות שלנו, לוחשת לו שהוא הגבר הכי סקסי במסיבה והוא מצידו מחזיר לי במחמאה ומעמיד אותי על ארבע. נעמדת דרוכה ומרוצה לקבל אותו. והוא נכנס, חודר אלי חזק. מהר. "תביאי את הפה שלך" ואני מהר מסתובבת להכניס הכל לפה. אני מרגישה שהוא לא גמר כל השבוע, הפה שלי היה מלא בעסיס שלו, ונבלע בשקיקה.
בחדר אחד היה בחור שמעניק עיסויי גופ בשמן. י' מציע י לעלות ואני מתפשטת, נשכבת על הבטן ונותנת לידים זרות לגעת בי, מתהפכת כשהוא מבקש וכשהוא מסיים- רצה חזרה לתוך הידים המוכרות. עוד בעירום הוא מוריד אותי על ברכיי להכניס אותו לפי. מלמטה אני רואה מישהי ניגשת אליו, מנשקת אותו. אני מקנאה. אני מרוגשת. לא יכולה להפסיק להסתכל. מישהי אחרת ניגשת ומציעה לעזור לי לענג אותו. מבט לי' הוא מסכים והיא מצטרפת. אני מפנה מקום ועוברת ללקק את הביצים , נותנת לה מרחב. שפתיים זרות נוגעות בכתפיי, בן זוגה מתחיל לנשק אותי וללטפ אותי. לא עוברות 2 דקות ואני מקבלת הוראה "תתלבשי". בהקלה מה אני נעמדת בצייתנות ושמה חזייה ושמלה. חוזרים הביתה. מצד אחד גם הלילה היה רק שלי ומצד שלי אני רוצה לראות אותו עם אחרת. אני רוצה לקנא, לכעוס, לרצות לרצוח את הזונה ולהתחרמן מזה.
אנחנו יוצאים חזרה צפונה, (מכאן לכל איש חוק אשר קורא זאת- זה לא קרה במציאות)על הכביש המהיר הוא שולח יד מתחת לשמלה ואני בהתרצות מפשקת רגליים ונותנת לו לחדור אלי איתן, גונחת מהנאה. הוא מושך אותי למכנסיו, צוחק שוב שאני מתקשה לפתוח את כפתורי הג'ינס אבל נחושה אני שולפת את איברו מהתחתון נעמדת על ארבע במושבי, נזהרת לא להישען על הרגל שמדלגת לה בין הדוושות הטוסיק למעלה, השמלה מתרוממת והפה שלי שוב מלא בו. אני מרגישה אותו מאיצ את הרכב ומאט, אני יודעת שכל האצה פירושה עוד נהג שחלפנו על פניו.
שעה נסיעה חלפה כל כך מהר. הגענו ואני חושבת בקול רם שאין טעם לסגור את המכנס...אנחנו תכפ נעלה וגם ככה הם ירדו שוב. י' הצמיד אותי לדלת הרכב, כמו חיפוש משטרתי, עם גבי אליו, הוא מרים את השמלה ומפליק לי עם היד. אחד, שניים, שלושה, ארבעה ואני מבקשת שיקח אותי כאן, עכשיו,ככה, בחנייה. לא אכפת לי מהשכנים שלי. לא אכפת לי מהעולם. אבל שכן אחד טרח להודיע לנו שהוא ער ועלינו מהר הביתה.
בבית השעין אותי על המזנון בסלון, מרים את החצאית,ואת הרגל שלי על המזנון, כך שישבני מפוסק ומורם מעלה והוא חודר אלי מאחור. חשבתי שראיתי כוכבים באותו הרגע, צרחתי מכאב והוא מצידו אומר לי שלא אזוז. שלא אזוז!! ואני לא זזה. והוא בועל אותי בפראות ואחר כך מוריד אותי לרצפה שאלקק אותו. אחר כך בחדר השינה הוא הצמיד אותי עם הפנים לדלת הארון, קודם עם היד ואז עם השוט. מנגן על ישבני, מנגן ממני צלילי כאב, צלילי הצלפה ושואל אותי "עוד"? כואב לי, אני גמורה. "כן" אני עונה, "עוד בבקשה". יודעת שהלילה הישבן שלי יכחיל.
אני עדיין לא מצליחה לזכור מה קרה אחר כך, שברי זיכרונות מהספייס שהייתי בו. אני יושבת עליו. הוא סותר לי חלש, אני מתגרה בו שיסתור לי שוב. הוא אומר שהוא אוהב לזיין אותי. מזהיר אותי שאם לא אעשה מה שיבקש יכאיב לי יותר. אני רוצה שהוא יכאיב לי יותר.
אני זוכרת שהתהפך לתפוס לי את כפות הרגליים ולדגדג אותי, הוא אוהב לדגדג אותי. אני לא מצליחה אפפעם לא לזוז. תמיד צחוק בלתי נשלט ותחנונים שיפסיק. הוא צוחק. אלוהים, אני אוהבת לשמוע אותו צוחק ככה. אני מתחננת שיעזוב לי את כפ הרגל ומחבקת את שלו, מנשקת את כפ רגלו בהערצה. מרגישה שלמה ומלאה כל כך כשהראש שלי מונח ליד קרסול רגלו.
נרדמנו הרבה אחרי שהשמש התעוררה. לשבת שקטה ורגועה. בליל שבת חזרה הסערה למיטתנו. לא נרגע עד שהגמיר אותי 3 פעמים. כל גמירה הייתה בצבעי הקשת, לקח לי זמן לסדר נשימה והגופ רעד ורטט דקות ארוכות, עד שנרדמנו שוב מחובקים.
