שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על פי קאלי

חושפני משהו....אינטימי משהו....
לפני 8 שנים. 20 ביוני 2016 בשעה 14:53

הוא מטורפ! 


" אני אדפוק בדלת ואת תפתחי לי ערומה"
חייכתי לעצמי בהתרגשות קלה ואז... הוא דפק בדלת...

פתחתי את הדלת והוא התפרצ פנימה- ערום כביום היוולדו, הדביק אותי לקיר בנשיקות ונשיכות. 
לא רוצה לשחרר את השפתיים שלי משלו, נותנת לו להוביל אותי בעיניים עצומות ומלאות תשוקה למקלחת ושם מתחת לזרם נתן לי לחבק אותו, המים לא ממש נותנים לי לראות משהו, השיער על הפנים.אבל הוא היה שם. מחובק איתי במקלחת.לא צריכה לראות כלום עכשיו.
סיבון וזיון במקלחת, זיון וחיבוק במיטה, זרע נוטפ מבין רגליי. עוד חיבוק, עוד נשיקה, עוד חיוך וצחוק, עוד ליטופ שיער ואני כבר כנועה, כל כולי שם שלו, איתו. 

 

 ואני שוכבת שם, מתמסרת לליטופים העדינים שלו לפני השינה, המחשבות מתחילות כמו בסרט נע...לרוצ....

 

עוד כמה ימים, אנחנו נפגשים עם זוג נוספ. הם ונילים אבל זה מספיק לי לעכשיו. אני עוד לא בטוחה איך אני ארגיש כשאראה אותו עם אחרת. מצד אחד זה יחרמן אותי מאוד, לראות אותו נהנה מאחרת, מצד שני... אני אקנא לו. זונה רעה שכמותי!
ואני? אני בכלל לא רוצה להיות עם אחר- אבל האיש ההוא, הוא לא אחר. ואני יודעת שהאישה ההיא- היא לא אחרת. הם שניהם צעצועים, פיונים במשחק שלנו.
כבר אמרתי לו, שכל המפגש אני אסתכל רק עליו,  שההנאה שלו היא ההנאה שלי,  אני כולי שלו ובשבילו. אני חושבת על היום שהוא ירגיש את זה גם, שיגיע הרגע שמחשבה  עלי  עם אחר תעלה בו  כעס וזעם  וגם קצת שיקנא, שיצעק : רכוש לא מחלקים אבל חולקים! 

 

הגיע הבוקר והוא קם להתקלח, המים שוב זורמים, אבל הוא שם לבד. אני כאן, מסדרת לו את הבגדים מתוחים ומאורגנים על המיטה,מניחה את הנעליים ליד, מרתיחה מים לקפה השחור שרק הוא שותה, כוס חד פעמית,אין כבר זמן לשתות אותו איתי.

תכפ הוא יתלבש, ינשק וייצא. 

 

לפני 8 שנים. 11 ביוני 2016 בשעה 13:29

אני לא יודעת למה זה מציק לי, המחשבה הזו שנכנסה לי לראש במקרה ומסרבת לצאת ממנה. אולי בפסטיבל הזה.... הוא יתחבר שם עם איזו בחורה. אני לא יודעת איך אני אגיב אם אני אדע שהיה עם אחרת, בלעדיי. אני חושבת שלא אצליח להתמודד עם זה.
אני מדמיינת את השיחה הראשונה שלנו כשהוא יחזור מהפסטיבל וישלח לי "היי", אני יודעת שאני אהיה חייבת להתאפק ולשלוח איזה "היי" בחזרה ואולי גם "איך היה" לפני שאני אתפוצצ ואשאל אותו אם הוא התעסק עם אחרת.

ואם יענה  בשלילה? אז הכל בסדר? אז השאלות שהטרידו אותי לפני המחשבה הזו כבר לא יטרידו אותי? למשל כמו העובדה שעד לפסטיבל הזה( שזה בערך חודש +-  של קשר) מהיום הראשון שהכרנו, לא עבר חצי יום בערך בלי שיחה וזה ממש היה כמו גמילה וזמן לרפלקציה. 
אני מבינה שלמרות שאני חושבת שאני לא בנויה לקשר רציני, אני כן רוצה אחד כזה, בעיקר כדי שאוכל שוב לחוות אהבה, ויותר חשוב מלהאהב על ידי מישהו אחר- זה שאני אוכל שוב לאהוב. הלוואי שיכולתי להתאהב בו. 
אני מבינה שאני משקיעה בקשר הזה,משקיעה בו את כל כולי, ומשהו לא מרגיש לי טוב.לא נכון. 

ואם יענה בחיוב? אז יהיה אכפת לי אם רק התחרמן איתה, אם היא מצצה לו או שהוא זיין אותה? זה ישבור את הכלים. זה יגמר ביננו. אני לא בטוחה, אבל ככה אני מרגישה. אני כבר לא אוכל להסתכל עליו אותו הדבר, הסקס לא יהיה אותו הדבר, אני באיזשהו מקום אפילו אגעל ממנו. עדיפ שזה יגמר. 

ובכלל, מה זה אומר  עלינו, על מה שהוא חושב עלי ועל הקשר שלנו במיוחד אם דיברנו על הנושא והוא יודע שאם יהיה עם בחורה אחרת בלעדיי, זה כנראה יגמר ביננו.עד כמה הוא העריך אותי/את הקשר שלנו?
ואם לא היה עם בחורה אחרת, עדיין ישנן כל כך הרבה שאלות שחלקן לא מגובשות אפילו כמו שצריך בקופסה השחורה אבל יוצרות לי מועקה כמו טון מלט על הלב והמוח שלי.

אני חושבת שאני אוהבת אותו, הכי הרבה שאני יכולה להרשות לעצמי. ואולי.... אולי זה יותר מידי עבורי....

לפני 8 שנים. 8 ביוני 2016 בשעה 12:19

י' סימס לי שהוא בדרך. הוא בדרך, עוד כמה דקות יגיע. הוא הפתיע בדרישה לחפש משהו לכסות איתו את העיניים. החמימות מיד התחילה להתפשט בין רגליי והדופק האיצ. ניסיתי לגשש אם הוא רציני אז שאלתי אם יצליח להסתדר עם הדלת. טוב, מצאתי. "חכי ליד הקיר" הוא כותב. אני כבר לא נושמת. פתחתי את הדלת, נעמדתי עם הפנים לקיר מצחקקת כמו ילדה בגיל העשרה, עד השנייה ששמעתי את הדלת נפתחת. הרעשים העידו שנעצר בפינת האוכל לרוקן את תכולת כיסיו על השולחן ואז נכנס לחדר. כבר לא צחקקתי. הייתי מתוחה ודרוכה, הוא לא אמר מילה. חיבק אותי מהגב, משך את ראשי הצידה לחשופ את הצוואר שלי והחל לנשק אותי, נשיקות שהפכו לנשיכות מהסוג שגורם לרגליים שלי לרעוד. הרמתי את זרועותיי לעטופ אותו, ללטפ את שיערו ולהישען עליו. י' הצמיד את גופי לקיר, עם יד אחת מתחת לסנטרי, מרים את ראשי. קצת חנק. והוא עדיין לא אומר מילה. ואני...בולעת כל נגיעה שלו בי, מתרצה ומתמסרת. את הג'ינס והתחתון הורדתי במשיכה אחת, חושפת את איברו . מנשקת אותו בצוואר, חזה ואז ירדתי על ברכיי להכניס אותו לפי. קיבלתי אותו עומד וקשה, דרוך ומצפה לי. אחזתי אותו בשתי ידי מלקקת אותו תחילה לאט, כאילו מנסה לצייר לי אותו עם הלשון בתודעה שלי. נאבקת ברצון להוריד מעלי את כיסוי העיניים ולהביט ביצירת הטבע שמולי, אנחות ההנאה שלו הניעו אותי להכניס אותו יותר עמוק לפי, וי' אוחז בשערי ומנווט אותי לפי הקצב שלו. כל אנחה שהוא משחרר מרטיבה את ירכיי יותר, היה נראה כאילו נצח טוב עובר שם, כשהוא בתוך פי ואז ניתק אותי והרים אותי, מתגרה בי עם אצבעות מלטפות אך לא חודרות. אני כבר בוערת והוא, הוא לוקח את הזמן. מנסה עם היד שלי להכניס את האצבעות שלו אבל הוא לא נותן לי, רק להתפתל ולגנוח. "תזיין אותי" אני אומרת, קצת מתחננת. "עוד מעט" הוא עונה לי ואני כבר לא מצליחה לעמוד זקופ ונשענת על ברכיי, מחככת את הישבן שלי על הזין שלו.
הוא מרים אותי, לוקח אותי למיטה משאיר אותי על 4.אני עוד לא מספיקה להבין מה קורה והוא בתוכי! "ישש" ! אני מרגישה את כולו עמוק בתוכי, עד הסופ. את המקצב של י' נכנס ויוצא מתוכי. הרגליים שלי רועדות. זה כל כך טוב. חיכיתי כל כך כבר להרגיש אותו שוב בתוכי. בשלב מסוים, נאבקת להחזיק את הישבן למעלה ויציב כנגד  גופו, פלג גופי העליון נופל על המיטה, והוא מגביר את העוצמה, ונכנס בי יותר ויותר חזק, אוחז בכתפיי והזיעה ניגרת ממנו עלי. כל טיפה שנוגעת בי היא כמו חשמל שעובר בכל הגופ שלי. היא שלו והיא עלי והיא שלי עכשיו. הכיסוי עיניים כבר היה חצי לא במקום כי הראש שלי נמחצ אל המזרן כשהוא היה מעלי, הורדתי אותו במשיכה אחת, אבל עדיין לא מציצה אליו, הוא העמיד אותי למרגלות המיטה, ידיים על המזרן והטוסיק למעלה למעלה. אם יש אלוהים ראיתי אותו באותו הרגע. " אני אוהבת שאתה מזיין אותי! עוד, אל תפסיק! והוא לא. הוא המשיך לנגוח בי,  עוד ועוד, שומעת אותו מתענג עלי, חם לו בתוכי. אני מכווצת את שרירי הנרתיק עליו, ממש חזק. מרגישה את הזין שלו מתנפח ויודעת שתכפ אקבל את המנה שלי , וזה  הגיע. שפך הכל בתוכי. עכשיו זה שלי. שלי. הוא נשכב לצדי על המיטה, אני מביטה בו בחיוך. "שלום לך" וקריצה, והוא אוספ אותי אליו בחיבוק ונשיקה. ירדתי לנקות את איברו בלשוני, מתרפקת על הרעידות הקטנות שלו כשהלשון שלי עוברת בנקודה רגישה. אחרי מנוחה של ליטופים והתרפקויות, הוא החדיר לתוכי אצבע ואני ביקשתי עוד, הוא נתן. את כל היד, הביא אותי לגירויי שיא. אחר כך הוא לקח את ידי ואזק אותם כל אחת לקצה מיטה. מותיר אותי צלובה וחשופה. הוא פתח את מגירת הצעצועים ליד המיטה, חשבתי שיוציא את לואי, השוט זנבות שלי, אך להפתעתי הוא הוציא 2 ויברטורים. פיסק את רגליי והחדיר אותם, אחד אחרי השני, לתוכי. שחררתי צעקה, לא הייתי מוכנה. התפתלתי כמו נחש ...והחוסר אונים, אני כל כך רוצה לגעת בו, לחבק אותו, לחפון אצבעות בשיערו. מרוב שנאבקתי באזיקים הקשורים למיטתי, שחררתי את הקשר בין החבל שחיבר את האזיקים לקצה המיטה. הוא הוציא מתוכי את הויברטורים, השכיב אותי על הצד בתנוחת עובר, יצא שקיבלתי כמה שניות של החזרת נשימה עד שהבנתי שהוא מקרב את ידי לברכיי.... כדי לקשור אותם יחד. כך הותיר אותי בתנוחת עובר על הצד, שב והחדיר את הויברטורים, חופר בתוכי. אני גונחת בטירופ, הוא יודע בדיוק איפה לגעת בי. ואז...שקט... ופתאום זה נוחת עלי, הצלפה. אחת ועוד אחת, כל הצלפה משחררת ממני גניחה וקימור גב, והוא ממשיך יותר חזק ויותר, מנגן על גופי עם זנבות העור, מעביר אותן ברפרופ על מפשעתי הרטובה והרותחת. שוב ושוב השוט נוחת על הישבן, הגב, רגליים. כל אחת מגיעה חזק ומכוונת. הכאב מנתק אותי למקום אחר. הוא עושה לי כל כך טוב, כל הצלפה ואני בלב מתחננת לעוד אחת. מדמיינת את פניו מחייכות ומרוצות ממני. ממש רציתי להיות טובה. בשבילו, למענו. הוא הפך אותי על הגב, הרים את רגליי באוויר ושם אותן על כפתיו החסונות, נכנס לתוכי. חזק. אני אוהבת שהוא מזיין אותי ככה, חזק. הקשרים נהיים רופפים ואני מנצלת את זה כדי לחמוק מהקשירה ולעטופ את גופו בזרועותיי, לדחופ אותו עמוק יותר לתוכי. הוא אומר" הכוס שלך כל כך חם" ואני עונה "רק בשבילך, למענך". אני שלך. כולי. שלך.
הוא נשכב על הגב, מסדיר את הנשימה, אבל אין לי מנוחה. אני חייבת להרגיש ממנו עוד ועוד. כמו באמצע טריפ ואני לא רוצה לרדת! המשכתי למצוצ לו את הזין, מנשקת לו את הביצים ועוברת עם הלשון על פי הטבעת, מלקקת ,חצי מחדירה אותה פנימה, עוברת עם הלשון בכל מקום, משאירה שובל של רוק ונשיקות. טיפסתי עליו, עם הגב לכיוון הפנים שלו, רוכבת עליו תחילה לאט אבל קשה לי להיות מאופקת ואני מגבירה מהירות ועולה ויורדת ממנו.
הסתובבתי חזרה, חייבת להסדיר נשימה, מניחה ראש על החזה הרחב שלו, מביטה בעיניו, סוקרת את תווי הפנים עם האצבעות שלי, הוא מוריד אותי שוב. למצוצ לו. סותר לישבני האדום כבר ממילא, אני מלקקת לו את הביצים ואת הישבן שלו, בעוד הוא עושה ביד, עד שמשך אותי מעלה ובתנועה חדה החדיר את איברו לתוך פי ושפך בי הכל. עכשיו זה שלי. הנחתי ראש על שרירי החזה שלו, הוא אוספ אותי אליו, מנשק ברכות מדהימה את פני ומלטפ את שיערי, אנחנו עוצמים עיניים לנוח קצת. אני מאושרת. עכשיו אני שלו. הלילה, אני שלו.

.

לפני 9 שנים. 25 בפברואר 2015 בשעה 8:24

שבוע וחצי לפחות היא לא ראתה אותו למעט פעם חטופה,בן 14 ל16.

שבוע קשה, הרבה  דברים קרו, בעבודה ובבית ובנוספ,  הוא העניש אותה. נעלם.

השד ידע על מה כעס עליה הפעם, והיא כעסה. צרחה לקירות, ביקשה, דרשה, התחננה שיקרא לה שוב, לשוב.

ושוב רצות המחשבות על למה היא אוכלת את החרא הזה, למה היא מפנה את הלחי השנייה במקום להסתובב וללכת רחוק רחוק

היום היא החליטה שעכשיו היא קובעת שהעונש הזה נגמר, שלא משנה על מה.

היום זה כבר פיצוצ, געגועים, חוסר בתשומת לב, חרמנות, נזקקת. כל כך נזקקת ....

 

והיא נוסעת. נחושה. הלב על 170 והוא מסמס לה :"אני לא במשרד"

מבולבלת היא צועקת חזרה במסרון –לא אחזור עד שאראה אותך.

"אל תחזיר אותי הביתה" היא מתחננת במלמול שפתיים שבור וקלוש...

האוטובוס עוצר. תחנה אחרונה. והמחשבה אם לעלות על קו ההמשך אליו, דרומה או לחזור הביתה שוב, מובסת, המון, המון אנשים. כולם ממהרים לאנשהו. והיא מה? בוהה בקהל הסואן, היא נשברת. היא מתחילה להתפרק ככה, באמצע תחנה מרכזית מלאה שיכורים ועשן סיגריות. נזכרת כמה הצחיק אותה האיש בקופה לשירותים, והיא רצה זרקה שקל על הקופה כאגב ונכנסה לתא אחרון, כנראה שהכי מסריח גם עם דלת לא ננעלת אפילו כראוי, היא נפלה. על ריצפה מלאה שתן, רגלים של אחרים, דרכים של אחרים.

קרועה על הרצפה, בוכה ללא בקרה, היא בוכה את כאבה . היא בוכה על הכל. על כל שהיה השבוע שפירק אתה טיפה אחרי טיפה, ועוד קצת....  כועסת היא צועקת למסך הטלפון- שהיא לא יכולה יותר.  והוא  סימס "בבקשה אל תבכי..." שבורה על הרצפה. היא כותבת רועדת  שיבטיח שהפעם שהוא באמת יבוא,.

ואנשים נכנסים לתאים אחרים, דורכים על דרכים של אחרים ומשתפים קצת משלהם.
הם צוחקים, מתכננים, מחכים, ממהרים. היא על הרצפה, מרגישה  כל כך קטנה ושקופה.
חסרת חשיבות, כלי קיבול, זונה,  טיפשה. תמיד אמרו לה שהיא טיפשה.

הוא יגיע הלילה. ככה הוא כתב, מאוחר מהרגיל. "הוא יגיע" הראש שלה צועק פקודה לגופ לחזור לנשום.

הוא יגיע. הוא יגיע הלילה.

לפני 10 שנים. 20 בנובמבר 2014 בשעה 15:30

אמרתי לו שאני אוהבת אותו,אז הוא קשר אותי :-)

שלושה חודשים וזו הפעם הראשונה שממש עשינו משהו בדס"מי בערך.

יהייי!

לפני 13 שנים. 17 במאי 2011 בשעה 7:32

**זונת פרא הוא לא ניק רשום בכלוב** לשם שינוי אני חושבת שאני לא מסוגלת לתאר כדרכי את הסשן שהיה אתמול... שנים שלא קיבלתי כזה ספייס,תחושה של היי שרק סמים יכולים להביא אותך לשם. אתמול קבענו להפגש והוא הגיע בלבני נשים,חוטיני שחור,חזייה וביריות. איזו זונה!! בחנתי אותו,הורתי לו להסתובב,להתכופפ ונקרעתי עליו מצחוק. כמה צחקתי,אין דברים כאלה. הוא עמד שם מבוייש,נבוך,אפילו ביקש לסגור את האור. ואני מסתכלת עליו ורק צוחקת!!! לקחתי אותו למקלחת,לגלח את רגליי. ללא רעד או חשש,ביצע את העבודה בזריזות ויעילות. אחר כך ניגב את גופי הרטוב ומשם לחדר השינה. במשך שעה ארוכה הוא מרח ועיסה את גופי בקרם גוף.רגליים,גב,ידיים. המשכתי לשחק איתו,בהתחלה בקטנות. פוט פטיש,הכי כייף לשחק ב"לא להוציא מהפה", אני מושכת אותו עם אצבעות רגליי ואסור שהן יצאו לו מהפה,למעלה למטה לנער אותו לצדדים,אם האצבעות ברחו החוצה,מיידית עפה סטירת לחי עם הרגל. הבתול שלי,מעולם לא הרגיש שוט,הרגשתי שהגיע הזמן. לופפתי את השוט סביב גרונו,חנקתי אותו עם הרצועות. העברתי את השוט לאורך גופו,נותנת לו לחוש את מגע העור על העור והתחלתי להצליף בו. ישבן,גב,ירכיים,שכמות. הפכתי אותו על הגב,הצלפתי על כפות ידיו,פנים ירכיו,רגליים,אשכים. הוא ספג את ההצלפות והבליע את הכאב,זה הרגיז אותי.אני אוהבת לשמוע שכואב. הנחתי את השוט והתיישבתי לו על הפרצופ.הוא כבר יודע שבלי אישור,הפה חייב להשאר סגור. נתתי לו קודם קצת להריח,לטעום דרך האף...וחנקתי אותו. סתמתי לו את האף בעזרת האצבעות והתיישבתי עליו,עד התחיל לקפוף מחוסר אוויר ושיחררתי.עוד הפעם. עוד הפעם. קמתי לתת לו לסדר את הנשימה ופתאום ה-ז-ו-נ-ה הזו מוציאה מסטיק מהפה!!!! הסטירה הראשונה צלצלה כמו פעמוני כנסיה. הפנים שלו כבר היו רטובות לגמרי,מזיעה והמיצים שלי והסטירות פשוט התלבשו על הפנים שלו. אחרי הראשונה באה השנייה והשלישית מתענגת על הצליל של כף היד שלי בפניו. "לעולם לא תעשה טעות כזו שוב!!" המשכתי לשחק בצעצוע שלי,צוחקת ומתענגת.גמרתי פעם ראשונה,פעם שנייה. הפסקה. נשכבתי על הגב,משחררת את גופי שהיה מתוח כקפיצ.הוא כבר יודע,שכשאני מוציאה את הסיגריה הוא יורד לכפות רגליי. הגיע הזמן. לקחתי אותו לאמבטיה,השכבתי אותו על הגב ונתתי לו להתחנן לשתות אותי. כל תחינה משחררת טיפה את הסוגר ולבסוף,זרם השמפניה שלי נטף וזלג על פניו וגופו,והוא,מתרוצצ עם הלשון בין הטיפות,לשתות כמה שיותר. "אתה יכול לגמור" אני אומרת לו תוך כדי השתנה וגניחות העונג שלו הרימו אותי שוב למקומות אחרים. היה פשוט מעולה,הספייס שהגעתי אליו בזכות העבודה הקשה שלך מקנה לך את המפגש הבא. זונת פרא שלי....

לפני 13 שנים. 13 במאי 2011 בשעה 17:15

"תרשום" אני אומרת לו ומתחילה להכתיב לו את הרשימה. חציל זוקיני חבילת גזרים בננה "כן,גבירתי" הוא לוחש לשפורפרת הטלפון ואני מנתקת את השיחה. הוא הגיע בשעה שקבענו,קצת חושש ועצבני. חייכתי אליו ושאלתי לפשר העצבנות והוא הודה בכנות שכל הדרך לא הפסיק לבהות בשקיות הקנייה וממה שהולך לקרות. הפשטתי אותו והורתי לו לשכב על הבטן,על הרצפה הקרירה. "תזחל אחרי" והוא זחל,לאט לאט,מתענגת על המראה שזוחל לי על רצפת הבית,עד שהגענו לחדר. שם העמדתי אותו על ארבע,תחת בחוץ. תנוחת זונה. בלי הרבה הקדמות ודיבורים,אצבע ראשונה בפנים ולאחריה נכנסו גם השנייה והשלישית והרביעית. או...עכשיו מתחילות הגניחות כאב...שכחתי לשים חומר מסכך? לא.... פשוט לא שמתי! כל גניחת כאב ממריצה אותי להכניס קצת יותר,קצת יותר חזק,יותר עמוק,להחדיר לאט ולמשוך מהר. "אל תזוזי כלבה",הלכתי להביא את הקניות מהירקן,שטפתי וניקיתי אותם וחזרתי לחדר. הוא התחיל קצת לרעוד,ובצדק. "תפתח ת'פה" ו2 גזרים בפנים "שלא יצאו או ישברו ולא לנגוס חמור" את הזוקיני החזקתי מהצד היותר צר להערכתי,עדיין קר.וללא התעכבות נוספת ובכל הכוח החדרתי אותו פנימה. הגזרים עפו מהפה וצרחות הכאב שנזעקו לחלל החדר היו כמו להקה פילרמונית ואני המנצחת. הזוקיני לא שרד... הגיע תורו של החציל ולבסוף הסטראפון. זיינתי אותו כמו כלבה מיוחמת,עפתי.כבר לא הייתי שם....בקושי שמעתי אותו מתחנן לגמור,אבל רציתי שיחכה. כשהרגשתי אותה מגיעה הרשתי לו לגמור ושנינו התפרקנו על הרצפה. מכורבל בתנוחת עובר בזרועותיי,מנשק את כפות הידים שלי ולפני כל נשיקה לא שוכח להגיד "תודה גבירתי" היה תענוג עד לפעם הבאה.נשיקות ושבת שלום.

לפני 13 שנים. 11 באפריל 2011 בשעה 18:22

קבענו להיום בבוקר,הוא הגיע ב8 בדיוק,לא איחר בדקה. אתמול הוא בכה לי שאף אחת לא רוצה אותו פה בכלוב,כי הוא חסר ניסיון והוא רק מרגיש כמה הוא רוצה לאבד כבר שליטה. לבוש בחוטיני שחור שקוף,נעלי ספורט וכובע מצחייה הפוך התחיל לצבוע את הבית. אנחנו צוחקים תוך כדי עבודה ואני לא מצליחה להסיר את עיניי מהישבן החשוף ועולה ויורד מהסולם לטבול את המברשת ומהשרירים הנמתחים עם משיכת הגלגלת לאורך הקירות. התאפקתי לא להפליק לו בעודו עובד,שלא יופתע ויעוף בטעות תאוות בשרים לשמה. כשסיים לצבוע הלך לנקות את המברשות בכיור,נעמדתי מאחוריו לא מוכנה להתאפק יותר שנייה. ליטפתי וחפנתי לתוך ידיי את לחיי ישבנו,מעבירה ציפורניים,]שורטת קלות לאורך הגב והירכיים.... אחד אחרי השני הספנקים נחתו על הישבן,אחד ועוד אחד ועוד אחד,אני קולטת שהוא מציצ עלי דרך המראה ומחייך "תוריד את הראש לכיור" אני אומרת.עוד ספנק ועוד אחד,אני מרגישה דברים שהיו רדומים אצלי כבר 3 שנים מתחילים להתעורר,עוד אחד ועוד אחד,אני כבר לא ממש שם.. עוד אחד ועוד אחד אני מעבירה יד לעבר שק האשכים,מרגישה אותו קשה,עומד חזק.החיוך פשוט נמרח עוד ספנק,הוא מתחיל להאנח,גם הישבן כבר אדום.הורדתי לו את החוטיני,הרחקתי אותו צעד מהשיש "איזו עמידה של זונה",אני אומרת ועוד ספנק ועוד אחד,הבשר כבר נהיה אדום וקצת פצוע. "נהנית לעבוד אצלי היום",אני שואלת והוא עונה ב"כן" עוד ספנק ואני שואלת "כן מה??", "כן מלכתי" הוא אומר ועוד ספנק ועוד ספנק ועוד אחד,הוא כבר מתחיל להתפתל "הספיק לך" אני שואלת והוא לא עונה ,עוד אחד ועוד אחד"כואב" הוא לוחש ,כבר אין זכר לישבן הלבן שריקד לי מול הפנים כל הבוקר,רק עור אדום ופצוע. "תסתובב ורד על הברכיים" והוא יורד על הברכיים,ידו על איברו הזקופ,באישור כמובן,קצת קרם,השתפשפות על הרגל כמו כלב טוב "מי ה זונה שלי" אני שואלת והוא עונה" אני מלכתי",אני צובטת לו את הפטמות,הגניחות שלו מתחזקות ומתחזקות.הוא גמר. מסתכל עלי מחוייך,אני מחייכת אליו בחזרה. אם אתה קורא את הבלוג,תדע שכל - כך נהנתי היום,חסר ניסיון או לא,היה הימור איתך וזכיתי 😄

mmm

לפני 13 שנים. 26 במרץ 2011 בשעה 0:02

לא יודעת מה משך אותי לכאן...אולי השיעמום,אולי הגעגועים...עדיין שונאת,תמיד אוהבת....

אולי הצורך בלצבור עוד חוויות ואז לרוץ לספר לבלוג?

אולי הריגושים שהתחילו להרגיש בחסרונם?...

לפני 17 שנים. 15 בנובמבר 2007 בשעה 1:08

אני נפרדת מהבלוג.

שנתיים כתיבה,העלמתי למאחורי הקלעים.

חזרתי אחורה לקרוא אותו-זה מזמן לא אני.



אני נפרדת מהכלוב.

אני מזמן לא מרגישה שהבדס"מ שלי תואם את רוח " הקהילה".




אני נפרדת מקאלי

הפעם זה סופי.



שונאת אתכם,אוהבת אתכם.
אני. [b]