החיים על פי קאלי

קבענו להיום בבוקר,הוא הגיע ב8 בדיוק,לא איחר בדקה. אתמול הוא בכה לי שאף אחת לא רוצה אותו פה בכלוב,כי הוא חסר ניסיון והוא רק מרגיש כמה הוא רוצה לאבד כבר שליטה. לבוש בחוטיני שחור שקוף,נעלי ספורט וכובע מצחייה הפוך התחיל לצבוע את הבית. אנחנו צוחקים תוך כדי עבודה ואני לא מצליחה להסיר את עיניי מהישבן החשוף ועולה ויורד מהסולם לטבול את המברשת ומהשרירים הנמתחים עם משיכת הגלגלת לאורך הקירות. התאפקתי לא להפליק לו בעודו עובד,שלא יופתע ויעוף בטעות תאוות בשרים לשמה. כשסיים לצבוע הלך לנקות את המברשות בכיור,נעמדתי מאחוריו לא מוכנה להתאפק יותר שנייה. ליטפתי וחפנתי לתוך ידיי את לחיי ישבנו,מעבירה ציפורניים,]שורטת קלות לאורך הגב והירכיים.... אחד אחרי השני הספנקים נחתו על הישבן,אחד ועוד אחד ועוד אחד,אני קולטת שהוא מציצ עלי דרך המראה ומחייך "תוריד את הראש לכיור" אני אומרת.עוד ספנק ועוד אחד,אני מרגישה דברים שהיו רדומים אצלי כבר 3 שנים מתחילים להתעורר,עוד אחד ועוד אחד,אני כבר לא ממש שם.. עוד אחד ועוד אחד אני מעבירה יד לעבר שק האשכים,מרגישה אותו קשה,עומד חזק.החיוך פשוט נמרח עוד ספנק,הוא מתחיל להאנח,גם הישבן כבר אדום.הורדתי לו את החוטיני,הרחקתי אותו צעד מהשיש "איזו עמידה של זונה",אני אומרת ועוד ספנק ועוד אחד,הבשר כבר נהיה אדום וקצת פצוע. "נהנית לעבוד אצלי היום",אני שואלת והוא עונה ב"כן" עוד ספנק ואני שואלת "כן מה??", "כן מלכתי" הוא אומר ועוד ספנק ועוד ספנק ועוד אחד,הוא כבר מתחיל להתפתל "הספיק לך" אני שואלת והוא לא עונה ,עוד אחד ועוד אחד"כואב" הוא לוחש ,כבר אין זכר לישבן הלבן שריקד לי מול הפנים כל הבוקר,רק עור אדום ופצוע. "תסתובב ורד על הברכיים" והוא יורד על הברכיים,ידו על איברו הזקופ,באישור כמובן,קצת קרם,השתפשפות על הרגל כמו כלב טוב "מי ה זונה שלי" אני שואלת והוא עונה" אני מלכתי",אני צובטת לו את הפטמות,הגניחות שלו מתחזקות ומתחזקות.הוא גמר. מסתכל עלי מחוייך,אני מחייכת אליו בחזרה. אם אתה קורא את הבלוג,תדע שכל - כך נהנתי היום,חסר ניסיון או לא,היה הימור איתך וזכיתי 😄