"תרשום" אני אומרת לו ומתחילה להכתיב לו את הרשימה. חציל זוקיני חבילת גזרים בננה "כן,גבירתי" הוא לוחש לשפורפרת הטלפון ואני מנתקת את השיחה. הוא הגיע בשעה שקבענו,קצת חושש ועצבני. חייכתי אליו ושאלתי לפשר העצבנות והוא הודה בכנות שכל הדרך לא הפסיק לבהות בשקיות הקנייה וממה שהולך לקרות. הפשטתי אותו והורתי לו לשכב על הבטן,על הרצפה הקרירה. "תזחל אחרי" והוא זחל,לאט לאט,מתענגת על המראה שזוחל לי על רצפת הבית,עד שהגענו לחדר. שם העמדתי אותו על ארבע,תחת בחוץ. תנוחת זונה. בלי הרבה הקדמות ודיבורים,אצבע ראשונה בפנים ולאחריה נכנסו גם השנייה והשלישית והרביעית. או...עכשיו מתחילות הגניחות כאב...שכחתי לשים חומר מסכך? לא.... פשוט לא שמתי! כל גניחת כאב ממריצה אותי להכניס קצת יותר,קצת יותר חזק,יותר עמוק,להחדיר לאט ולמשוך מהר. "אל תזוזי כלבה",הלכתי להביא את הקניות מהירקן,שטפתי וניקיתי אותם וחזרתי לחדר. הוא התחיל קצת לרעוד,ובצדק. "תפתח ת'פה" ו2 גזרים בפנים "שלא יצאו או ישברו ולא לנגוס חמור" את הזוקיני החזקתי מהצד היותר צר להערכתי,עדיין קר.וללא התעכבות נוספת ובכל הכוח החדרתי אותו פנימה. הגזרים עפו מהפה וצרחות הכאב שנזעקו לחלל החדר היו כמו להקה פילרמונית ואני המנצחת. הזוקיני לא שרד... הגיע תורו של החציל ולבסוף הסטראפון. זיינתי אותו כמו כלבה מיוחמת,עפתי.כבר לא הייתי שם....בקושי שמעתי אותו מתחנן לגמור,אבל רציתי שיחכה. כשהרגשתי אותה מגיעה הרשתי לו לגמור ושנינו התפרקנו על הרצפה. מכורבל בתנוחת עובר בזרועותיי,מנשק את כפות הידים שלי ולפני כל נשיקה לא שוכח להגיד "תודה גבירתי" היה תענוג עד לפעם הבאה.נשיקות ושבת שלום.
לפני 13 שנים. 13 במאי 2011 בשעה 17:15
