לפני 17 שנים. 25 בינואר 2007 בשעה 17:57
עכשיו פתחתי את הנס קפה המגורען שלי,חדש עם החומר אטימה לשמירת טריות.
איזה ריח מילא את האף,תענוגות הקפה במיטבה.
המים רתחו,הולכת להכין קפה טרי 😄
הדברים הקטנים שעושים טוב גדול :)
החיים על פי קאלי
חושפני משהו....אינטימי משהו....לפני 17 שנים. 25 בינואר 2007 בשעה 0:00
אני בחורה התמכרותית,יש לי נטייה להתמכר לדברים שעושים לי טוב.
פעם הייתי מכורה להיי של סמים,לפני זה אלכוהול.
עודני מכורה לסיגריות,למחשב ולמראה שלי בארון
יש לי התמכרות חדשה,אליך.
לישון איתך בלילה,להיות מקופלת בין הזרועות שלך, להריח אותך.....
הלילה אני ישנה לבד ונורא קשה לי להרדם.
לפני 17 שנים. 21 בינואר 2007 בשעה 22:44
תודה לחבר שהפנה אותי אל השיר,אה,בסוף השיר כמה מילים ממני...[b]
ליפול על גן עדן
ביצוע: תופעת דופלר
מילים ולחן: ברוך פרידלנד
בוא ניקח סירה קטנה
נפליג בה אל הים
ברגע שנתפוס מרחק
נוציא לה את הפקק.
בוא ניקח דקירה קטנה
נטוס מחוף לחוף
וכשהגלגלים יראו
נוכל סוף סוף לצעוק.
אל תגיד זה לא יפה
אל תהיה קשה
כי מה אני בסך הכל רוצה?
רק ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן...
בוא ניקח מקל שחור
מקוטר בינוני
נדפוק כדור אחד בראש
נעוף לעננים.
בוא ניקח גלולה כתומה
ועוד אחת ועוד...
אם לא נוכל למות מזה
אז לפחות נרקוד.
אל תגיד זה לא יפה
אל תהיה קשה
כי מה אני בסך הכל רוצה?
רק ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן...
אל תגיד זה לא יפה
אל תהיה קשה
כי מה אני בסך הכל רוצה?
רק ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן
רק ליפול...
בוא ניקח שטיפה קטנה
מתחת לברזים
ואם יהיה לנו קשה
נחתוך את הורידים.
רק ליפול על גן עדן
בדרך קיצור
רק ליפול על גן עדן
זה כל הסיפור
ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן...
השיר הזה מזכיר לי תקופות בחיים,שכל מה שחשבתי היה איך לגמור את זה מהר,לסגור את המסך... בצורה קצת הפוכה השיר נותן לי כאילו עוד דחיפה לחיים-בגלל שעברתי את התקופות הקשות וחוויתי אחרהן נפלאות,אני יודעת עכשיו-שגם בתקופות קשות אסור להרפות.
מאחלת לכולנו רק תקופות של אושר 😄
לפני 17 שנים. 21 בינואר 2007 בשעה 10:35
אתמול הלכנו מכות-אני ואתה.
התגרתי בך-נתתי לך מכה קטנה,מתגרה-החזרת לי ומשם כמו שני מתאבקים התגוששנו ונלחמנו על המיטה.
מי שמכיר אותך בטח צוחק עכשיו- אני כולי קטנטונת,ואתה-1.93,וגדול... שום מאבק עבורך להכניע אותי-אבל תגיד את האמת, נלחמתי כמו פנתרה,נכון? אומנם אני חבולה,אבל גם אתה לא יצאת נקי.
ניסית להשפיל אותי,אני מתוך המאבק,רק כועסת על המילים,נאבקת חזק יותר.
עוד פעם תפסת אותי בלי יכולת לזוז,אני מנסה לבעוט עם הרגליים שלי,שנראות ליד שלך כמו רגליים של בובה קטנה שנאבקת באוויר.
מזל שאני גמישה...
החזרתי לך מילים קשות לא פחות,ירקתי עליך לא קצת{אבל בטח לא משתווה לכמויות שלך עלי},וסוף היום,עם ההתנשפויות שלי, לך זה הגיע יותר בקלות,כאילו לא עשית כלום,הרגשתי רק את הרצון לחבק אותך,להיות שם עבורך.
אמרתי לך.
התקלרנו אחד לשני,אומנם וירטואלי,אבל הקולר האמיתי הונח עצמאית על ידי,בליבי.
היה לי קשה להגיד לך את זה-אבל הרגיש לי מאוד משחרר אחרי ומאז אני פשוט לא רוצה להפסיק להגיד לך את זה.
שלך,אוהבת כל דקה.אוהבת אותך.
לפני 17 שנים. 20 בינואר 2007 בשעה 22:38
את לא כאן
ביצוע: סינרגיה
מילים ולחן: רון הופמן
הוא כל הזמן מפנטז איך היא פותחת לו דלת
זורם עם הרוח לאן שתיקח,
מוצא מפלט בדמיון, בחלום, בלי אמת.
הוא מצטט ת'שיחות, את הצחוק, הכאב, הוא אוהב,
מתרגש אבל לא מתייאש
כשהוא לבד הוא צועק לעצמו: "את לא כאן"
את לא כאן!
והסיפור מתהפך, הוא מעכשיו מתחכך ונוגע
אולי כבר לא משתגע, כי אין כבר לא נחמה
ולא טיפת אהבה, אין לו ברירה.
מוצא ת'עצמו מתאפק ובוער מבפנים,
הוא רק רוצה להגיד לה הכל בפנים: "את לא כאן"
לפני 17 שנים. 19 בינואר 2007 בשעה 10:03
שתי ציפורים
ביצוע: לא איכפת להם
מילים: מאיר אגסי
לחן: מתי כספי
שתי ציפורים על עמוד החשמל
הביטו בעצב על הנמל
כי שחף אחד לבן כקרחון
נעלם באופק הים התיכון
זה לא רציני זה רק רגע חולף
שצובט קצת מוזר
שצובט את הלב
שתי נערות ליד בית מלון
הביטו בעצב מבעד לחלון
מליונר אחד יפה כזהב
סגר הוילון ושתה כוס חלב
זה לא רציני זה רק רגע חולף
שצובט קצת מוזר
שצובט את הלב
שני עלמים ליד גן גדול
הביטו בעצב עלמת בייבי דול
עברה מעכזת קורצת להם
ואין היודעים אל מי משניהם
זה לא רציני זה רק רגע חולף
שצובט קצת מוזר
שצובט את הלב
שתי ציפורים על עמוד החשמל
שתי נערות עלמים ונמל
וגשם שוטף שירד פתאומי
הבריח אותם מגן עולמי
זה לא רציני זה רק רגע חולף
שצובט קצת מוזר
שצובט את הלב
לפני 17 שנים. 19 בינואר 2007 בשעה 1:58
לפעמים ברגעים של כעס ותסכול,אני עושה או אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם.
סליחה איש יקר
לפני 17 שנים. 18 בינואר 2007 בשעה 18:11
מכירים את הימים האלה שכלום לא הולך לך כמו שצריך?
יופי-היה לי אחד כזה.
רוצה לספר לכם עליו,אבל כשכתבתי את הבלוג,ממש בשורה האחרונה,מצאתי טעות כתיב,החלטתי לתקן אותה,לחצתי על כפתור ה BACKSPACE וזה מחק לי את כל מה שכתבתי.
אוף,פשוט חרא של יום.
יום שהתחיל בצורה מבטיחה,הדרדר למעוזות שלא חשבתי שקיימים, השתפר בזכות נהג מונית שגרם לי לחייך כי הוא ויתר על שקל וחצי במקום לפרוט שטר של 50.
ועכשיו הבלוג שנמחק לי.
אני מוכנה עכשיו לרסק משהו,לשבור לרסיסים,אבל מניסיון-זה לא מרגיע באמת.
אןף,פשוט חרא של יום......
לפני 17 שנים. 18 בינואר 2007 בשעה 17:52
זה התחיל כיום שהסתמן כנפלא. השמש יצאה וחיממה לי את הלב,החלטתי לצאת לשמש להתאוורר אחרי המחלה ואפילו,אולי! אם יבוא לי,אני אפתיע את הבוס בעבודה לאיזה חצי יום שעוד אמור להיות יום מחלה.
קמתי,התקלחתי,התאפרתי,הסתכלתי במראה-אהבתי מה שראיתי ויצאתי מהבית כולי שמחה ומאושרת.
התחלתי את היום אצל חבר חדש,על קפה במרפסת שטופת השמש,איש נעים,שיחה נעימה עם הרבה חיוכים ומצב רוח טוב :)
לפני 17 שנים. 15 בינואר 2007 בשעה 10:07
אתמול בגלגלצ הדו קרב היה בין סינרגיה ליהודים. הייתי בטוחה שהיהודים יקחו את הדו קרב בלי להתאמץ.
טעיתי.
סינרגיה לקחו.
ואני תוהה לעצמי,מה עובר על הקהל הישראלי? זה שעטף את היהודים בחום כשאף תחנת רדיו לא הייתה מוכנה לנגן חצי שיר שלהם???
אז נכון שהיהודים כבר קיבלו את המקום שלהם במוסיקה הישראלית,אבל ככה לזרוק אותם לפח עבור להקת רוק חדשה שמנגנת מיין סטריים? מאכזב....
סינרגיה אחלה להקה,אבל מול היהודים?< נו באמת....