החיים על פי קאלי

היום נתתי לינק לבלוג שלי,לאדם שלא כל כך מכיר אותי ולא יודע על עברי(סביר להניח שהיום הוא כבר יודע יותר)

ישבתי לקרוא את הבלוג היום.חזרתי אחורה בזמן-טיילתי בתוכי לאורך חודשי הבלוג.

להגיד שזה עשה לי טוב?לא כל כך....הרבה חוויות שליליות עלו וצפו,למשל....

באחד הפוסטים הראשונים כתבתי כביכול סיפור בדיוני שאין קשר בין הדמויות לבין המציאות.

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=68188&blog_id=9801

הסיפור כמעט אמיתי לגמרי.....

אולי הגיע הזמן להוציא אותה מתוכי,עוד אמת אחת מכוערת במערומיה....


זה קרה בחודשיים הראשונים שלי בתל אביב,הגעתי כשאני כמעט לא מכירה אף אחד בעיר.
נכנסתי לאתר הכרויות באינטרנט,פתחתי כרטיס ובאמת הכרתי שם אחלה ח'ברה.
יום אחד פנה אלי בחור,בגילי,גבוה ושרירי.ונפגשנו בכיכר דיזינגוף(אז גרתי ממש קרוב לשם),טיילנו,דיברנו והיה ממש נחמד,אבל לא התחברנו ברמה החברית,הוא ליווה אותי הבייתה וכשראיתי שהוא לא ממש מתכוון ללכת,ואני כבר רוצה להכנס,הזמנתי אותו להכנס לשתות משהו לפני שהוא נוסע הבייתה.
נכנסנו לדירה,סגרתי את הדלת,בחצי טון מתנצל אמרתי שאני אכין קפה כי לא הספקתי לקנות שתייה קרה חוץ ממים.
כשסובבתי אליו את הגב,הוא תפס אותי בשיער ומשך אותי לרצפה,התחלתי להגיד לו "היי,מה אתה עושה?" אבל הוא לא ממש היה במוזה לדבר יותר,הוא חיזק את התפיסה שלו בשיער שלי והדביק אותי לרצפה.

הבנתי מהר מאוד שעדיף שאני לא אאבק בו ולא יעורר תגובות יותר אלימות,נאטמתי.

הוא פתח את המכנס שלו ביד אחת כשהיד השנייה שלו עדיין שומרת עלי למטה ודחף את האיבר שלו לפה שלי.
אני כבר לא כל כך זוכרת מה הוא עשה בדיוק,וכמה זמן זה לקח,אבל אני זוכרת-שעד שלא בדק שהכל בגרון ויורד לקיבה,הוא לא שיחרר לי את השיער.

אחר כך,הוא סגר את המכנס ואז שיחרר לי את הראש,אמר לי משהו כמו"המציצה לא הייתה משהו" ויצא.

לקחתי מטאטא,ואספתי את כל השיער שנתלש,זרקתי לפח. ורק אז הרשתי לעצמי להבין מה קרה.


ההמשך פחות משנה עכשיו,עשיתי מה שהרגשתי לנכון.



זהו,זו האמת שלי-זה מה שבאמת היה וכל קשר בין הדמויות אמיתי לגמרי.






קאלי
סוגרת עוד מעגל.