אחרי שסיימתי את האבחון של הילדה, היא חזרה הביתה ונשארתי בקליניקה עם האבא. הוא דאג מאוד ורצה לדעת מה אני חושבת, גם היה צריך להשלים טפסים והרבה מידע שהיה חסר....
סיימנו לשוחח, האב נראה מוטרד, בצדק. לא נאמרו דברים מעודדים מצידי, בעיקר הכנה למה שצפוי להיכתב בדו"ח המסכם שלי.
קמתי מהשולחן, נעמדתי לידו וניסיתי לומר מילים מעודדות לסיום, משהו בסגנון שלפחות עכשיו הוא יודע מה מקור הקשיים וזה יאפשר לו לספק לילדה שלו את הטיפול המיטבי עבורה.
הוא חייך אלי, קמתי ונעמדתי מלפני שולחן העבודה שלי, באתי לסיים את הפגישה ומשום מקום-הוא נישק אותי. הופתעתי. חצי צעד אחורה ואני נתקעת בשולחן. אבל, השפתיים שלו עלי והלשון שלו בתוכי. אני יותר מופתעת שלא הדפתי אותו, להיפך. שיתפתי פעולה.
הוא נשען עלי, הידיים שלו אוחזות אותי במותניים והוא מנשק אותי, התחושה של הנשיקה שלו היא כמו געגוע, כאילו עשה זאת בעבר וחיכה שנים לנשק אותי שוב.
תוך כדי, הורדתי את המשקפיים (חייב, למראה הרציני והמקצועי) וחייכתי אליו, זה כל מה שהיה חסר. הוא חזר לנשק אותי, נצמד אלי, ככה שאני מרגישה היטב את הזקפה החזקה שהתעוררה דרך המכנס שלו והחצאית שלי. ההרגשה הזו, של הזקפה, העירה בי דחפים ללא שליטה ומצאתי את עצמי מלמלת "זה כל כך לא מקצועי".. ובאותה נשימה כורכת רגל אחת סביבו, נזהרת שלא להכאיב לו עם העקב.
ביד אחת הוא הוריד את המכנסים שלו, הושיב אותי על השולחן וניסה לגשש את דרכו אלי פנימה.
"את בלי תחתונים?" שאל מופתע, אבל לא חיכה לתשובה. הוא אחז במותניים שלי, הרים את הרגליים שלי סביבו ונכנס בתוכי. כשהוא חדר פנימה, בהתחלה הוא לא זז. שוב, אותה תחושת געגוע. כאילו חיכה להרגיש אותי שוב והנה. הוא בבית. שנינו פלטנו אנחה כשהוא חדר פנימה. הוא התחיל לזוז בתוכי והרגליים שלי מתהדקות סביבו חזק וחזק יותר, הידיים שלי סביב הצוואר שלו ואנחנו אחד. העולם כאילו עצר ולרגע הצצתי הצידה, לחלון. עברה בי מחשבה שזו קומת קרקע והשעה 13:00 בצהריים, הסיכוי שמישהו יעבור ליד החלון הפתוח וישמע או יראה אותנו גבוה. המחשבה הזו, עשתה בדיוק כנראה את הריגוש הקטן שהיה חסר לי, הדפתי אותו מעלי, הסתובבתי עם הגב אליו, הרמתי את החצאית ונשענתי על השולחן עם רגליים מפוסקות.
"אני הולך להיכנס לך לתחת". הצהיר ואני עם הפנים בתוך השולחן וטיפות נוזלות מתוכי על הרצפה. הוא לא חיכה לתשובה ממני ונכנס. השולחן רועד, כל הציוד המשרדי מרעיש וחלק נפל. והוא בתוכי, ואני בעולם אחר, שכולו חם ורטוב ואני שומעת אותו " אני אוהב לזיין לך את התחת, את אוהבת את זה?" אני חושבת שעניתי. אולי דמיינתי שעניתי לו שהזין שלו עושה לי טוב ושיזיין אותי חזק יותר. אבל הוא הגביר קצב, ועם יד אחת עיסה את הדגדגן שלי, ואני נוזלת. וצליל מוכר, היד שלו הפליקה לי, חזק. ועוד אחת. "אני הולך לגמור לך בתחת, את שומעת"? שמעתי. וגמרתי. והוא איתי, מרגישה את הזרע שלו בתוכי, כמה שניות שהוא שעון עלי, מסדיר את הנשימה, נותן לי את הזמן להסדיר את שלי, אנחנו מתיישרים, אני מסתכלת למטה, רואה שלולית, שלי ואת טיפת הזרע שלו מטפטפות ממני ומתערבבות בשלי על הרצפה. גם הנוזלים שלנו לא רוצים להיפרד.
הוא מרים תחתון ומכנסיים, אני מיישרת את השמלה, מסדרת את השיער ומרכיבה חזרה את המשקפיים.
"האבחון יהיה מוכן עד סוף אוגוסט" אמרתי תוך כדי שאני מלווה אותו לדלת. נפרדנו בחיוך וסגרתי אחריו את הדלת.
