החיים על פי קאלי

אומנם עבר קצת זמן,אבל עדיין קשה לי... לא מזמן שיחררתי את א',זוכרים שסיפרתי לכם עליו?... היינו בקשר כמה חודשים,לא ידעתי כמה עמוק הוא הספיק להכנס לי ללב.

ז"א אם הוא לא היה נוגע בי בפנים,לא הייתי נכנסת למערכת יחסים איתו.
אם הוא לא היה גורם לי לפקפק באמת שלו,לא הייתי מעיפה אותו.


ועכשיו אני מרגישה שמשהו חסר לי,א' חסר לי מאוד.עם כל הכעסים ועם כל החיוכים.

והזיונים,היו טובים עד כדי כך,שא' בתקופה האחרונה היה שורד אצלי מזיון לזיון...אבל גם זה נשבר.

אני מתגעגעת אליו מאוד,ואולי ברגע של חולשה הייתי רוצה אותו בחזרה,למרות שאני יודעת שגם אם אחזיר אותו זה לא יחזיק מעמד.... היו לי תוכניות,ואני נאלצת להחזיר אותן למגירה עד שיגיע העבד הנכון כנראה.....[b]