צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על פי קאלי

חושפני משהו....אינטימי משהו....
לפני 17 שנים. 10 בדצמבר 2006 בשעה 14:36

ההתרגשות שוב משתלטת על הבטן שלי והופכת אותה אין ספור פעמים. התקשרת שוב,ואתה בדרך.
"את זוכרת כבר מה את צריכה לעשות,נכון?" אתה שואל אותי וממקום לא מוכר אני אוספת כוחות לענות לך "כן אדוני,לא אוכל לשכוח".

הגעת לבוש אלגנט,אני כל כך אוהבת לראות אותך לבוש ככה,מרשים בקומתך,עם המשקפי שמש.
אני יודעת מה יש מאחוריהן- העיניים שלך,ששבו אותי מההתחלה וכל פעם מחדש...

כופפת אותי על הברכיים,שואל קצת כועס.."שכחת את העבודה שלך?"
מבויישת מהגערה,מתחילה לפתוח את אבזם החגורה,כפתורי המכנס ומורידה את המכנס בעדינות,חלילה שציפורן לא תשרוט את היקר לי מכל....
מתחת לתחתון,איברו מתגלה לי במלוא תפארתו,כאילו מזמין אותי לנשקו ולהעריצו.
הוא לא נותן לי,אני מבולבלת... "איך זה שאת עדיין לא עירומה"? הוא שואל ומוסיף "את יודעת שתענשי על זה". בלי מילים מיותרות אני כבר רטובה לגמרי.

הוא מרים את ידי לאוויר ומושך את הסריג החדש שלי כמעט בפראות ודוחף את הזין שלו לפה שלי.
אני מאושרת מתחילה לשאוב אותו לתוכי,מתרגשת ששוב הוא שלי,הוא פותח לי את החזיה תוך כדי וחונק אותי בעזרתה,אין לי אוויר!!!
"לא להפסיק" הוא מצווה. אבל אין לי אוויר.. אני מתחננת בתוכי וממשיכה להרטיב.

השליך אותי על המיטה,שרועה ולא זזה,פוחדת להכעיס אותו שוב. הוא מתיישב לי על הפנים תופס לי את הידיים ומודיע לי "תגידי לי כשהחור יהיה נקי לגמרי". הלשון שלי עבדה כאחוזת אמוק,מלקקת כל פינה, שואבת את הטעם לגרון.

כאילו שהוא לא יודע שגם ככה אני כבר מגורה לגמרי,המשיך והצליף בשדיי,ודחף לי 3 אצבעות לתחת, הוא צוחק עלי "מי צריך חומר סיכה כשהזונה שלי כל כך רטובה?"

הוא הפך אותי על ארבע,דוחף את ראשי להמשיך למצוץ לו,חזק ועמוק "קחי אוויר" הוא אומר כאילו מתחשב בי,אבל לא נתן לי את הזמן הדרוש לזה. נחנקתי.שוב.

ואני מרגישה את זה מתגלגל,כמו הר געש בוער ומוכן,בשאגות מטורפות,הוא גמר לי בפה.

קצת ליטופים,הרבה מבטים והנה הוא שוב קם והולך.
[b]


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י