החיים על פי קאלי

הגעתי לשם חגיגית בשעה 5 וחצי,המקום כבר היה יותר מחצי מלא הקולות שמחה ועשן הסיגריות נשמעו ונראו עוד בכניסה.
באותו רגע,הצטערתי שDEVIL לא יכל להגיע איתי למפגש הזה.
פתאום קופצים עלי אנשים,"XXX מה קורה?מה שלומך?מה לומדת?מה עובדת?מתי התחתנת?הכי טוב לא להתחתן בכזה גיל... שנייה חייבת לרוץ לתינוק"ועוד מגוון שיחות בטלות וכמה שיחות נימוסין.הרבה הבזקי מצלמות.
פתאום משום מקום מגיע הבחור שהדריך אותי בשנה הראשונה והשנייה ללימודי בכפר הירוק,חייך אלי חיוך שהחזיר אותי לכיתה י' שהבנתי כמה רוע יש לו שם...,חייכתי אליו חיוך שאומר "אל תעשה עלי פוזה,אני כבר לא אותה ילדה קטנה",השיחת נימוסין נגמרה כשהוא שאל לפרנסתי ועניתי בצורה מאוד ישירה ובוטה. תמיד הוא שנא אותי הבן זונה.
אחרי ההתקהלות הראשונית במה שהיה בתקופתי,אולם הספרייה ושיעורי העזר,התחלנו ללכת לכיוון החדר אוכל-תמונות ישנות שלנו מתנוססות שם,מתמוגגים על זיכרונות ילדות ואני,תוך כדי,מנסה להזכר מי בכלל האנשים האלה שיודעים את השם שלי ומעלים איזו בדיחה ישנה,שכנראה שמעתי אותה כבר פעם בעבר,קלטתי הרבה פרצופים שהסתכלו עלי וחייכו,אני הסתכלתי חזרה אבל לא זיהיתי אז לא חייכתי,למה להוסיף על מה שאני כבר מתאמצת לזכור.."זוכרת אותי,אני הייתי החבר של XXX שהיה שכבה מעליך,שיצא עם YYY איזה חצי שנה...את לא זוכרת?תנסי,נו.." ואז מגיעה הצ'פחה על היד או הכתף.ואני תוהה לעצמי" מה קרה לאנשים האלו מתנהגים כמו ילדים".

נכנסנו לחדר אוכל,שוב אותם ריחות של בישולים עומדים לנו על קצה האף. אותו סידור שולחנות,אותם הטבחים{לפחות רובם},אותם הכלים,אותם המלחיות,והסדרנים שצועקים עליך להתיישב מהר בשולחנות,הטקס צריך להתחיל.למאחרים לא תותר הכניסה עד סיום קבלת השבת.
התיישבנו בשישיות,צחקנו על הבוגרים שבאו בחולצה לבנה,כמו שהיה רשום על ההזמנה,וזה התחיל.
טקס קבלת שבת המסורתי.
עולים קבוצה של תלמידים מאחת הקבוצות התורניות של אותה שבת,ומתחילים לזמר שירים שונים לרוח השבת,כמה טקסטים להקראה, ואז ההמנון שסוגר את טקס קבלת השבת.
"לך דודי,לקראת שבת,לקראת שבת"
הרעב כבר מציק,והנה האוכל מתחיל לנוע על עגלות שנדחפות בידי אותם התלמידים מהקבוצה התורנית.,אני יודעת מה יש בעגלות רק לפי הריח הנוסטלגי:בשר ברוטב,קערה אחת לשולחן של שישה.
אחר כך מנה עיקרית-מגש עם 6 חתיכות עוף ו 18 תפוחי אדמה.
ומנה אחרונה-עוגיה ממולאת קרם פרווה על בסיס מרגרינה-דוחה את השועלים ממש.

זהו,היינו.ראינו.דיברנו.אכלנו.זנכרנו.צחקנו.טיילנו בקבוצות. אני לא חושבת שאני רוצה ללכת לעוד פגישות מחזור.