לפני 17 שנים. 9 באפריל 2007 בשעה 9:35
מחשבה.
חייב להיות איזון. כל הזמן אמרו לי את זה בהקשרים מדעיים,הראו לי את האיזון במשוואות רבות נעלמים.
אני לא זוכרת שמישהו אמר שצריך לאזן את האושר עם העצב.
צריך?
הגיוני שלאורך זמן תהיה רק מאושר או רק עצוב?לא.
אז גם חשבתי {מתוקף היותי בחורה אופטימית} שמצאתי את השובר איזון,ולא הרגשתי כלום מלבד אושר ואושר ברמות שאני לא זוכרת כבר שנים.
אני נחמדה לכולם{בחיי..},סובלנית יותר,מחייכת יותר,אנרגטית יותר.
ולאט לאט הצורך של החיים כנראה באיזון התחיל לפעול.
בשורה לא משמחת,פשלה רצינית בעבודה,מקרר ששבק חיים דווקא בערב החג-הכל כדי לבאס אותי!
אבל תדעו לכם,שאני לא מתכוונת ככה סתם לוותר.
אני לא אתן לחיים להרוס לי את האושר ולאזן לי כלום.
{הולכת לצחצח חרבות ושיריון}
נ.ב
אין אחריות על מחשבות בין השעות 10:00 בבוקר עד 10:00 למחרת.
