סִימְבְּיוֹזָה

כי בסוף, איכשהו

אני תמיד חוזרת על 4.

גם אם אני לא אוהבת לעשות מה שאתה אומר לי.

תמיד מתרחש מאחורי הקלעים.

עושה בי כרצונו

אין טעם להכחיש

זה מיותר להתנגד

זה לא עובד וסתם מתיש

עושה בי כרצונו

(שזה בעצם רצוני) 

לא ידוע מי זה הוא

ומי פה זאת אני.

אבל אף אחד לא הבחין ואפילו אני לא הצלחתי לראות.

ברשותך אנצור את הרגע, אנסה לתאר אותו במילים.

הריח שלך כמו הנוכחות שלך מורגש מקילומטרים ואני כמו ציידת שמחפשת אחר הטרף נעה לעברך עד למקום שבו אני קופאת ב 'point' מיידי.
העיניים שלך סורקות אותי כמו רנטגן, החיוך הזדוני שלך בשילוב המבט החודר מצליח להביך אותי והנשימה הגדולה שאני לוקחת לפני שאני צוללת לתוך הכאב.

אתה לוחש לי באוזן והלחישות שלך מחלחלות לתוך נבכי נשמתי נשמעות חזק יותר מכל צעקה הכוס נרטב מכל לחישה מכל הצלפה
אני נבהלת ומחזיקה את עצמי חזק רק לא להישבר
אוחזת כל כך חזק שהמקל נשבר לפניי.
ברגע הזה גל גדול של הודיה והתרגשות מציף אותי ונשבר על סלע ליבי,
הרגליים שלי נופלות לתוך שלולית ענקית של סקרנות והרמוניה.
אתה מוביל ומציב אותי אל מול המראה,
אני שותקת נחנקת ולא מביטה.

"תרימי את הראש M -מה את רואה?'

אני מסתכלת אבל לא מבינה
מי אני בכלל? ומה פה קרה?
מי זאת בראי ומה היא רוצה?
אני נראית לי מוכרת אבל גם זרה
נראית שבורה אבל גם שלמה
מדוייקת מלוטשת כלבה ומלכה
אוהבת כואבת קשוחה ורכה
מחוספסת עדינה רעבה וכמהה
מוארת שבוייה וכבויה באפלה
תמימה ויודעת, מסתירה ומגלה.

תרימי את הראש M מה קרה?
לא יודעת, גם אני מתפלאה.

מה יוצא פה דרכי?

אור שבא ונעלם
אני אוהבת פוחדת אני גם וגם.

מה שהיה כאן לא עונה לשום הגדרה
זה כל כך מוחשי אבל גם חסר צורה.

אז מה אני רואה?
לא ברור לי הפעם, אבל זה די ברור לך
אז קח תשחק כי זה לגמרי שלך.

כִּי רָאִיתִי אֶת דַּרְכִּי נֶעֱלֶמֶת
בְּיַעַר סָבוּךְ
בֵּין קִירוֹת חוֹרְשִׁים
וּבְתוֹךְ הָאֲדָמָה הַמְּדַמֶּמֶת
רַגְלַי נִנְעֲצוּ
הִכּוּ שָׁרָשִׁים

וּלְרֶגַע יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ
עָלִים מְלַמְּדִים שִׁירָתָם
וְרָצִיתִי לַעֲלוֹת גָּבוֹהַּ
לִפְרֹחַ אִתָּם

הִכַּרְתִּי טִפּוֹתָיו שֶׁל הַגֶּשֶׁם
נִקְווֹת בְּתוֹכִי
יוֹרְדוֹת מִתַּחְתַּי
וְהָרוּחַ קָרָה וְנוֹאֶשֶׁת
הִקְפִּיאָה אוֹתִי
הִכְבִּידָה עָלַי

וּלְרֶגַע יָכֹלְתִּי לִנְגֹּעַ
בִּקְצֵה הַכְּאֵב הָאָפֹר
וְרָצִיתִי לַעֲלוֹת גָּבוֹהַּ
לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר

אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים מֵעָלֵינוּ
מְלֵאִים בְּאוֹרוֹת
אוּלַי יוֹם אֶחָד
אוּכַל גַּם אֲנִי לִרְאוֹת

וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ בְּשֶׁקֶט
עָצַמְתִּי עֵינַי
אָטַמְתִּי לִבִּי
וְהִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ אֲנִי מִתְפָּרֶקֶת
מִכָּל כְּאֵבַי
מִכָּל בְּדִידוּתִי

וּלְרֶגַע יָכֹלְתִּי לִבְרֹחַ
כְּנוֹצָה עַל כְּנָפָהּ שֶׁל צִפּוֹר
וְהִצְלַחְתִּי לַעֲלוֹת גָּבוֹהַּ
לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר.

ברק פלדמן.

ואן גוך, ליאונרדו דה וינצ'י, מודליאני, רנואר, רפאל, סלבדור דאלי ופול גוגן כולם ציירו אותך.
בכולם עוררת רגש כלשהו.
עבור כולם את השראה בהתגלמותה ובזכותך, אישה, נולדו כמה מיצירות האמנות חוצות דורות ומעצבות תרבות, מרסל דושאן צייר לך שפם על המונה ליזה שאת.

גרמת למשוררים, כותבים, מלחינים ויוצרים לכתוב יותר ממחצית השירים והיצירות עלייך.

את נצר לנשים מקראיות כמו אסתר המלכה, רות המואבייה, רחל, יעל שרה, רבקה ולאה. נשים חזקות אשר שוכנות בתוכך, נשים שלעד שינו את פני המציאות.

המקרא חוגג ומנציח ב"שיר השירים" את יופייך ואת קולך הערב, הפנימי והחיצוני.

לא משנה כמה תעמיקי בתוכך, תמיד תמצאי עוד חידושים שכבות וצבעים. את הרי עומק שאין לו סוף.

בקרבך נוצרים חיים ואת מסוגלת לשאת אותם תשעה חודשים, להזין אותם מגופך עוד כשהם ברחמך.

אחרי שהפכת לאמא שום דבר כבר לא יכול להפחיד אותך.

סף הכאב שלך גבוה.

את חיה יותר זמן מגברים.

את מתפתחת מוקדם יותר מגברים. (טוב נו, אם את מתעקשת, חלקם אף פעם לא ממש מתפתחים.)

אצלך הגודל לא חשוב.

את לא צריכה לדאוג שתגמרי מהר מידי.

את יכולה להגיע לאורגזמה רק ממחשבה.

את נהנית ממולטי אורגזמה, והמילים "ספירת זרע נמוכה" לא מעבירות בך צמרמורת ואימה.

שוכנת בתוכך חתולה לוהטת שיכולה להיות כל מה שהיא רוצה במיטה.

את יכולה להיות חרמנית בפומבי ולאור יום,

ואף אחד בכלל לא ידע.
את יכולה להיות בישיבה בעבודה
לפטפט בארוחת ערב משפחתית
להשתולל עם הילדים בגינה
לעמוד בתור בסופרמרקט
ולעשות את כל זה עם זיקפה ענקיתתתת
מבלי שמישהו יבחין בכך.

(ושאף אחד לא יגיד לי שלנשים אין זיקפה.
לי יש!!!)

את מסוגלת לג'נגל כמה פעולות במקביל בהצלחה ובטבעיות ואם נולד לך תינוק, את עושה את כל זה אפילו ביד אחת, רמה!

שוקולד לפעמים באמת פותר לך כל בעיה.
 
את יודעת על איזה כפתורים ללחוץ בכדי להשיג את מה שאת רוצה ויודעת לעשות זאת בחיוך, בחן וענווה.

המחזור החודשי שלך לנצח יהיה ההגנה המשפטית שלך, גם לרצח.

אגב מחזור, כשהוא מופיע את לא צריכה להסביר למה את יותר מידי - יותר מידי רעבה, יותר מידי עצבנית, או יותר מידי חרמנית - "אני במחזור. מה לא ברור?!".

יש לך סקס אפיל הורס חומות ומנפץ מוסכמות, שלפעמים עוזר לך להתחמק גם מדו"ח תנועה, וממגנט אלייך את כל מי שנמצא בסביבה.

לפעמים את לא צריכה יותר מליפסטיק חדש בכדי להרגיש טוב יותר עם עצמך.

את יכולה להשאיר את הצנרת המקולקלת לשרברב ולא צריכה להוכיח את הגבריות שלך בתיקון דברים שמתקלקלים, למרות שבינינו, אם לא תהיה ברירה, את תצליחי בכל משימה.

את יכולה לשהות בחדר האמבטיה יותר מ-10 דקות בלי להמציא תרוצים.

את הראשונה בכניסה לכל מקום.

את הראשונה שמוזגים לה יין הראשונה שבזכותה עומד להם הזין.

את יכולה לרוץ כמו ילדה, ואף אחד לא יהפוך אותך לבדיחה.

תמיד תישארי "ילדה של אבא" וזה לא יראה פתטי.

את יכולה להשתין בישיבה ולא צריכה לקלוע למטרה, לפחות באסלה.

את לא חייבת לבכות רק בלילה.

את לא צריכה שום דבר גדול יותר, יקר יותר או בולט יותר בכדי למשוך אלייך את בני המין השני בני המין בכלל..

אם תרצי לפלרטט, מבט מהיר וחותך שלך יעביר את המסר לכל אישה או גבר שתרצי.

מאחורי כל אישה מצליחה עומדת היא עצמה.

גם כשאת חולה את מתפקדת.

גם פרויד, אחרי 30 שנות מחקר, לא הצליח להבין מה את באמת רוצה, למרות שבינינו, פרויד, זה מאוד מאוד פשוט...
בכדי להבין מה אישה רוצה, אתה קודם כל צריך ללמוד איך היא חושבת להיכנס לה לראש לנשמה ואחר לשאר החורים... ואם זה בכל זאת לא הולך, אל תנסה להבין, פשוט תספק אותה ותהיה שם בשבילה זה כבר יעשה את העבודה והיא תהיה לך שפית במטבח, ליידי בסלון וזונה במיטה- אישה.

יום האישה שמח :)

אני מבטיחה לא לשים לך פסיק.

זה השקט שמלחיץ אותי...