איבוד

אתה מבין. זה כמו לשחות. בים. אל אי בודד. שבו אתה תחכה לי. יפה כמו אלהים ונפלא ממנו. ואני שוחה. כבר המון זמן. לא אכפת לי המלח והקור והכרישים והגשם שניתך. כי אתה מחכה לי, נכון? ואז. נגיד, רבע לפני הסוף. תבוא אתה או אחר זה לא משנה. על סירת מנוע קטנה. ותגיד. שומעת? בעצם. כל מה ששחית? המרחק הוא עוד פי שניים. או שלושה. ואי אפשר כבר לחזור וגם להמשיך כך בלתי אפשרי. אתה מבין? עד כדי כך זה כואב לי.