איבוד

אישה תלם. מלידתה היא תלם. והחלומות, גם הם תלם. והגוף והתשוקה והנשימות והפעימות כולם נדרסים תחת רגליי ההולכים בתלם. 

*

אישה פרא. מלידתה היא פרא.  והחלומות, גם הם פרא. והגוף והתשוקה והנשימות והפעימות כולם פורשים כנף מעל לראשיי ההולכים בתלם. 

*

כשהתלם נסדק, נסדקת גם האישה. נסדקים החלומות. האדמה רועדת לה מתחת לרגליים והכל נפער לה ומדמם ומשתוקק. והפרא והאישה ששם מעבר לתלם הוא מופלא ומפחיד וקרוב ורחוק והולם ונחלם ומחלים ורואה ושומע ונוגע וההולכים בתלם לא רואים. ולא שומעים כשהיא צורחת. כשהיא צוחקת. ואולי היא לא באמת צורחת, אחרת איך אפשר שלא לשמוע. והפרא? והלב? והמעיין? הם אולי שומעים. המעיין הומה בתוך הגוף שלה הזה שהלך לה לאיבוד והוא קורא לה

בואי. 

*