לפני 6 שנים. 14 ביוני 2018 בשעה 11:16
יש זווית בלתי נראית בין הקו שנוצר תחת עצם הלחי שלה לקו של עצם הלסת. נדמה שלקח לי זמן להבחין בפרט הזה. יש שם משהו רך וחד בו זמנית. זה ישר ונוקב ומכריע ועם זאת מתעגל ועדין. ויפה. ויָפָה. כמה יפה. ואני מנסה לתאר אותה בכך. היא כמו הרגע שמים נוגעים באבן ומבקיעים אותה. כמו הרגע שסכין נוגע בעור ופותח אותו. הדבר הישיר ובלתי מתפשר הזה, המפגש בין הלב והמעיין.
ויש תמונה שבה אפשר לראות את זה ולדמיין את היד שלי שם מול עינים אצבע מציירת ציור על פנים אהובות משרטטת קו אהבה ואמת וכאב ותשוקה. וכל היופי הזה. גם אם לא תהיי פה.