שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איבוד

לפני 6 שנים. 1 באוגוסט 2018 בשעה 11:52

יום יום 

את

 

 

 

 

תגידי, מה זה עושה לך כל זה? כל זה שאני כותבת אותך פה. כותבת אותי שלך. אותנו, אם יש. אולי אותנו מהצד שלי כי ודאי שהצד שלך שונה. 

לשון. יש רגע כזה כשאת מנשקת. קצה הלשון שלך נוגע בקצה שלי. אני יודעת שאת נוגעת אצלי בלשון שנמצאת לי בתוך הפה, קצה לשון שלך נוגע בקצה שלי רק שלא בטוחה באיזה קצה. מרגישה את זה במקום לגמרי אחר בגוף. בדיוק באותו רגע. ואז נדהמת, אני עוצרת לרגע נשימה והגוף שלי מתהדק אליך בהשתוקות וצמא והכל מתכווץ לי בבטן למטה וגל אהבה רוטט כזה מתחיל לרכב מתוכי. אליך.  

כל יום יותר. כל יום מחדש. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י